שאלה:
אני גר בחו"ל בדירה שכורה ואני נסעתי לארץ ישראל לפסח , בתשובה קודמת הרב ענה לי לנקות את הבית מחמץ בעין ולעשות מכירת י"ג ולגבי בדיקת חמץ – אם יש לי באר"י מקום לבדוק בו את החמץ מוטב ואם לא אז שאבדוק לפני שאני נוסע . למעשה : לא בדקתי לפני שנסעתי ואין לי בארץ ישראל מקום בבעלותי מלבד מטלטלין האם אני מחויב בבדיקת חמץ ? או שאמנה את המשכיר לשליח לבדוק את החמץ ? או שאני מחויב לבדוק את המטלטלים שלי ובזה אני יוצא ידי חובה של בדיקת חמץ ? נא לפרט בכל זה והאם בברכה .
תשובה:
במקום שבו אתה נמצא תבקש מבעל הבית שייחד לך חדר למגורים שאותו אתה תבדוק.
מקורות:
הבאנו במקו"א את כלל הדינים הנוגעים באופנים אלו והדומים להם לבדיקת חמץ, [מתחיל מסעיף סב].
דיני שוכר ומשכיר בבדיקת חמץ
סב. אדם ששכר דירה מחברו שנשתמשו בה במהלך ימות השנה בחמץ, אם נכנס השוכר לבית קודם יום י"ד, חלה חובת בדיקת חמץ על השוכר. ואין חילוק אם המשכיר היה דר בבית או שהיה שם שוכר אחר.
סג. אם סיכמו מראש שהבית יהיה נקי ובדוק מן החמץ, והמשכיר נמצא בעיר או שיש אפשרות לשואלו אם בדק את הבית, אינו צריך לשאול אותו או את אחד מבני ביתו וסומך על המשכיר שמן הסתם בדק את הבית כדין.
סד. השוכר בית מחברו ביום י"ד או ששכר כבר קודם לכן ולא קיבל את המפתח מבעל הבית רק בליל י"ד או למחרת ביום, חובת בדיקת החמץ בליל בדיקת חמץ חלה על המשכיר, ואם נכנס השוכר לבית אפילו בליל י"ד ואינו יודע אם הבית נבדק כדין בליל י"ד, אם יש אפשרות קלה לשאול את המשכיר [כגון שהוא באותה העיר והגישה אליו קלה, או שיכול להתקשר אליו בטלפון וכדו'] ישאלנו או את אחד מבני ביתו אפילו הקטנים שהגיעו לחינוך.
סה. אם אין אחד מבני הבית של בעל הבית נמצא והשוכר אינו יודע אם הוא בדוק, אם לא ניכר אם בדקו או לא בדקו, הבית פטור מבדיקה, והשוכר מבטל את החמץ ודיו, אך אם ניכר שהבית לא נבדק ויש בו חמץ ממש חייב השוכר לבדוק את הבית.
סו. במקרה שסוכם מראש שהדירה נשכרת בשביל שהות בחג הפסח בתנאי שתהיה בדוקה ונמצאת שאינה בדוקה, אין להחליט שהמקח מקח טעות ללא שאלת דיין מובהק, כיון שהדבר תלוי בכל מקרה לגופו.
סז. שכר את הדירה מיום י"ד אבל קיבל את המפתח כבר קודם לכן, חלה החובה של בדיקת החמץ בין על השוכר ובין על המשכיר, ויסכמו ביניהם מי יבדוק את החמץ.
שכירות חדר בבית
סח. השוכר חדר בביתו של חברו, אם הוא חדר מיוחד בתוך הבית, ששוב אין בעל הבית נכנס בו, נחשב כשוכר דירה לעצמו, וחובת הבדיקה תלויה במה שנתבאר לעיל.
חובת הבדיקה באכסניא ובית מלון של יהודי
סט. אכסניא של יהודים שמשכירים בו חדרים או דירות נופש לבני אדם, ויצאו השוכרים קודם פסח ועדיין לא נכנסו שוכרים חדשים, חובת הבדיקה היא על בעל הבית.
ע. נקיון הדירה ע"י פועלי הניקיון הרגילים של מקומות אלו אין בה כדי לצאת ידי חובת בדיקה, במקרה ובעל הבית אין באפשרותו לעשות בדיקה כדין, צריך לשכור אנשים שיעשו בעבורו בדיקה לאחר שינוקו החדרים.
עא. אם לא עשה בדיקה כדין, אסור להשכיר את החדרים ליהודים, אלא אם כן הודיע לשוכרים שהבית אינו בדוק, והשוכרים קודם שיכנסו צריכים לעשות בדיקה.
עב. במקרה ובעל הבית אינו שומר תורה ומצוות, אינו נאמן לומר שהבית נבדק כדין, ולכן השוכר דירה או חדרי נופש אצל מי שאינו שומר תורה ומצוות חייב לבדוק את חדרו ודירתו אפילו הגיע אל המקום בימי הפסח.
עג. גם במקומות שיש שם הכשר על המקום, אין לסמוך על כך שגם בדקו את החמץ בחדרים, [כיון שבדרך כלל ההכשר אינו אלא על כשרות המאכלים ולא על כשרות החדרים], אלא אם כן הממונים על הכשרות מודיעים שמכשירים גם את החדרים מחמץ בבדיקת חמץ כדין.
עד. השוכר חדר באכסניא קודם ליל י"ד חובת הבדיקה חלה על השוכר ובודק עם ברכה ((כדין שכירות בתים רגילה, ואמנם בשו"ת שבה"ל (ח"י סי' סח) העיר שם השואל שהרי ביד בעל הבית מלון להעביר אותו מחדרו לחדר אחר, ואולם בעל השבה"ל כתב שם דכיון דהוא כעת תחת אחריותו של השוכר דינו כשכירות וחייב בבדיקה בברכה.)).
בית מלון יהודי שיש שירותי חדרים של חמץ
עה. בית מלון של יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות, ומניחים בחדר ששוכר במקרר דברי חמץ ולאחר שיוצא השוכר מהחדר בודקים את הנשאר במקרר ואם חסר ממנו דבר חייב השוכר לשלם דמי החמץ, צריך להודיע מראש לבעלי המלון שיטלו משם את החמץ, כיון שחמץ זה חייב בביעור מן התורה ואסור להשהותו בחדרו כלל, ולא יועיל אם יסגור את המקרר ויניח שם מחיצה לחמץ.
שכירות חדר במלון של נכרי
עו. השוכר חדר באכסניא של נכרים, באמצע הפסח חייב בבדיקה קודם שיתחיל להשתמש בחדרו, ואם כבר קיים מצות בדיקת חמץ בערב פסח בביתו או באכסניא אחרת ובירך על בדיקה זו לא יברך על בדיקת החדר הזה ששכר בתוך הפסח, אך אם לא היה במקום שהיה עליו חיוב בדיקה כגון שנתארח אצל ישראל אחר בזמן בדיקת חמץ וכן מי שסמוך על שולחן אביו והיה אצלו בערב פסח, ושוב נסע למקום שיש לו שם חדר מיוחד שצריך לבודקו יברך על בדיקה זו ((בדין ברכה באמצע ימי הפסח אם לא בדק קודם הפסח חייב לברך על בדיקה זו ואפילו אם ביטל את חמיצו קודם הפסח, וכמבואר במשנ"ב (תלה סק"ה), ושם הביא מחל' הפוסקים בבדק בברכה קודם הפסח ונתחייב שוב בבדיקה בתוך הפסח אם חייב שוב לברך וכדעת המג"א (תמה סק"א) וכדעתו פסקו הח"י והמקו"ח והשו"ע הרב, אולם הא"ר והדבר משה (הובא בברכ"י סק"א) והפמ"ג וחק יוסף והמהרא"ל צונץ במגן האלף צדדו שלא יברך וסיים השעה"צ (ס"ק י"ב) דספק ברכות להקל.)).
עז. אך כל זה אם האכסניא אינה ברמה גבוהה, אך בית מלון בעל רמה גבוהה ומקפידים היטב על ניקיון, יש להקל שאינו צריך לקיים בדיקת חמץ בחדרים ((יש חילוק בין שני סוגי בתי מלון, יש בתי מלון עם רמה בינונית ומטה וכן "צימרים" בתי הארחה וכד', ויש בעלי רמה גבוהה, ובשני המקומות מנקים אחרי השוכרים את הדירות, אך החילוק בין הנקיון הוא גדול שבבתי מלון מהסוג הפחות אין הנקיון גמור, ואילו בבתי המלון מהסוג השני מקפידים מאוד על הנקיון, וע"כ השוכר חדר בתוך הפסח בבית מלון מהסוג הראשון חייב בבדיקה, אבל השוכר חדר בבית מלון מהסוג היקר יותר פטור מבדיקה, ואמנם בבית מלון יהודי אין חילוק בזה כיון שלא קיימו בו מצות בדיקה וכעת שהוא שוכר את החדר אע"פ שהמשכיר היה מוטל עליו חובת בדיקה כיון דאינו רוצה לבדוק חייב השוכר לבודקו וכמבואר בסי' תלז ס"ג ובפוסקים שם (וכפי שנתבאר לעיל), ואפילו שבשעה שניקו נהיה מקום נקי אך לא נהיה מקום 'בדוק' ויש חובת "בדיקה" מיד בכניסת ליל י"ד, וביותר שאם נתאכסן שם מי שאינו שומר תומ"צ או נכרי והכניס שם מחמיצו הרי נתחייב המקום מיד בבדיקה ושוב לא נפטר ע"י הנקיון אלא ע"י בדיקה ממש בחורין ובסדקין, אבל הנכנס לבית מלון של נכרים, שאין ע"ז חובת בדיקה אלא צריך שיהיה קודם שיכנס היהודי בגדר מקום שאין מכניסין בו חמץ ממילא לאחר שניקו את החדר יש בזה גדר של מקום שאין מכניסין בו חמץ ונפטר מבדיקה. וכפי שנתבאר לעיל בג' גדרים שיש בדין חיוב בדיקה.)).
בתי מלון נכרים עם שירותי חמץ בחדרים
עח. בית מלון של אינו יהודי שנותן שירות של הכנסת דברי חמץ במקרר או בארון שבחדר, ולכשגומר שכירות חדרו חייב לשלם את מה שנחסר מהחמץ, יודיע לבעלי המלון שאינו חפץ בשירות זה כלל ואם לא הוציאו את החמץ יעמיד בפני החמץ מחיצה ויניח על גבי הדלת של המקרר או הארון פתקה שיודיע שיש שם חמץ ואין לפותחו, ודי בכך.
עט. כמו כן אם שכר את החדר קודם הפסח יכול לברך על בדיקתו.
היוצא קודם הפסח מאכסניא של נכרי
פ. השוכר בית או חדר אצל הנכרי ויוצא מבית הגוי אפילו בתוך שלושים יום לחג הפסח, והולך להתאכסן במקום אחר אינו צריך לבדוק ולבער את החמץ שנמצא באותה אכסניא ששהה בה, אך אם לא יהיה בבית אלא יהיה בדרכים בזמן בדיקת חמץ יש אומרים שחייב לבדוק ולבער את החמץ שמשאיר באכסניא ויש אומרים שפטור, ויש לסמוך על המקילים.
שכירות רכב
פא. אדם השוכר רכב מחברו בערב פסח לאחר זמן בדיקת חמץ צריך לשואלו אם בדק את הרכב מן החמץ, ואם לאו חייב לבודקו שאין שם חמץ.
פב. השוכר רכב מחברת השכרה, חייב לבדוק את הרכב, ואם שוכר את הרכב בפסח, אסור לו להשתמש ברכב עד שיבדקנו בחורים ובסדקים, אלא אם כן יודע בוודאות שהשוכר שלפניו היה שומר תורה ומצוות שבדק את הרכב מהחמץ.
פג. גם אם הרכב עבר ניקיון ע"י חברת ההשכרה אסור להשתמש ברכב אלא לאחר בדיקת חמץ כדין.
בדיקה בבתי מרפא
פד. השוהה בימי הפסח בבית מרפא בין של יהודים ובין של נכרים, ואינו שוכר את החדר ששוהה שם אלא שנמצא בחדר לפי החלטת אנשי הרפואה, הרי הוא פטור מבדיקת חמץ של המקום שבו הוא שוהה, [אך בביתו חייב לבדוק ויעשה זאת על ידי שליח], ואם יש חשש שהיו בכליו דברי חמץ יבדקם הוא או שלוחו בלא ברכה.
פה. שכירות חדר לצורך בדיקת חמץ
פו. יש אומרים שאלו היוצאים מביתם לכל ימות הפסח ומשכירים את הבית כולו לנכרי ומתאכסנים בבית הוריהם וכד' אינו מועיל שכירות חדר אחד מאותו הבית כדי להתחייב בבדיקה אלא אם כן אותו חדר הוא מיוחד רק לצורך האורח ואין בעל הבית משתמש בו כלל כל ימי הפסח.
