שאלה:
שלום
אבי נפטר וכתב בצוואה (כשרה לפי ההלכה) שהוא מוריש את כל הכסף לבנו.
לפי ההלכה – הבן יורש את הכל (כי האב לא פירנס את אישתו)
לפי החוק – האישה יורשת חצי והבן יורש חצי
אם הבן יקח הכל – הוא עובר על החוק
אם האישה תיקח חצי – היא עוברת על ההלכה
איך צריך לחלק את הכסף?
(יש לציין שמדובר במשפחה חרדית שחיה עפ"י ההלכה)
תשובה:
שלום וברכה,
לפי הלכה הבן יורש, אלא אם כן האבא השאיר צוואה הלכתית שגם הבנות יירשו. בדיני ירושות יש ללכת לפי הלכה ולא לפי חוקי הגויים, ועל ירושות ודיני ממונות שנוגעים בין אדם לחברו לאנאמר דינא דמלכותא דינא. במקרה שלך שהאבא כתב צוואה שהבן יירש, גם לפי החוק הבן אמור לרשת לבדו.
יש נידון בפוסקים כאשר הבת לא אמורה לקבל לפי הלכה, האם מותר לה לדרוש תשלום עבור החתימה של הוויתור כדי שהבן יקבל את חלקו לפי התורה. ובמקרה שלנו שיש לבן צוואה נ"ל שגם חתימת הבת לא יצטרכו.
בהצלחה.
מקורות:
בדיני ירושות ובידני אדם לחברו אין את הכלל של דינא דמלכותא דינא וכפי שכתב שו"ת הרשב"א חלק ו סימן רנד, ודברי הרשב"א הובא להלכה בשו"ע סו"ס שסט. וז"ל הרשב"א: "וכ"ש אם עתה יוסיפו לחטא לעקור נחלת האב על הבנים וסומך על משענת קנה הרצוץ הזה ועושה אלה מפיל חומות התורה ועוקר שרש וענף והתורה מידו תבקש ומרבה הונו בזה בפועל כפיו נוקש ואומר אני שכל הסומך בזה לומר שמותר משום דינא דמלכותא טועה וגזלן הוא וגזלה ישיב. וחס ליה דאפי' גזלה ישיב רשע מיקרי כדאיתא בפ' הכונס (דף ס' ע"ב). ואם נאמר כן בטלה ירושת בנו הבכור דכל הנחלות ותירש הבת עם הבנים. ובכלל עוקר כל דיני התורה השלמה ומה לנו לספרי הקודש המקודשים שחברו לנו רבי ואחריו רבינא ורב אשי ילמדו את בניהם דיני הגויים ויבנו להם במות טלואות בבית מדרסי הגויים חלילה לא תהיה כזאת בישראל ח"ו שמא תחגור התורה עליה שק. ובמ"ש דינא דמלכותא דינא… אין הדברים אמורים אלא במה שהוא נעשה בדיני המלכות שכל עם ועם יש לו חקים ידועים בדיני המלכות ודינא דמלכותא אמרו דינא דמלכא לא אמרו וכל מה שאינו מחקי המלוכה אעפ"י שיאמר עכשיו המלך כן אינו דין וכן הסכימו הראשונים ז"ל. וכן אינו דין אלא במה שיש לו למלך תועלת".
השאלה היתה על אשתו של אבי, לא על הבת שלו.
לפי החוק – האישה של אבי (האישה שאבי היה נשוי לה) יורשת חצי.
לפי ההלכה – הבן יורש את הכל (כי האב לא פירנס את אישתו ואין תשלום מזונות).
אם הבן יקח הכל – הוא עובר על החוק, כי האישה שהאבא היה נשוי לה יורשת חצי.
אם האישה תיקח חצי – היא עוברת על ההלכה.
איך צריך לחלק את הכסף?
(יש לציין שמדובר במשפחה חרדית שחיה עפ"י ההלכה)
כיון שמדובר באשתו של האב, התשובה שלפי הלכה אשה לא יורשת את בעלה, אבל יש לה זכות לגור בביתו של בעלה וכן לקבל מזונות ופרנסה [אוכל וביגוד] מנכסי בעלה עד למותה או עד שתתחתן עם בעל אחר. לא הבנתי מה שכתבת שהאב לא פירנס את אשתו, הרי הבעל חייב לפרנס את אשתו בחייו וגם לאחר מותו. ולכן אסור לבן למכור את הדירה של האב שהיה גר בה כדי שהאלמנה תמשיך לדור שם. וכן יש לה זכות של מזונות ופרנסה מנכסיו.
1. משמעות "האב לא פירנס את אישתו" –
כלומר, האישה עבדה ומכספה שילמה את כל הוצאות הבית. ואילו הבעל לא שילם על האוכל ועל השכירות.
האם במותו היא יכולה לקבל מכספו את הוצאות הבית, שהיתה עד עכשיו משלמת מכספה?
2. לפי החוק – הרכוש של האב נחשב חציו של האמא, מכח חייהם המשותפים. האם הצוואה מנשלת את האם מהכסף?
העובדה שהיא עבדה ופירנסה בחייו לא מגרע את זכותה לאחר מותו, ויש לה זכות של מזונות ופרנסה.
הצוואה לא מנשלת את זכות האשה, וגם הבעל לא יכול לנשל את זכותה. הצוואה היא רק שלא תוכל לתבוע בערכאות חצי מהרכוש.
כמובן שחשבון בנק או דירה שהיו רשומים על שם שני בני הזוג, יש לה חצי מהדירה ומהחשבון בנק, גם לאחר הצוואה, כיון שזה חלקה ועל חלקה לא נסובה הצוואה.
לגבי הזכות של מזונות ופרנסה מתוך כספי העיזבון של הבעל – אם האישה מסרבת לקחת את הכסף, האם הכסף שייך לבן שלו ציווה האב את כל הרכוש בצוואה? או שהכסף המיועד למזונות שהאם מסרבת לקבל יכול לעבור לשאר הילדים?
1. לגבי הזכות של מזונות ופרנסה מתוך כספי העיזבון של הבעל – אם האישה מסרבת לקחת את הכסף, האם הכסף שייך לבן שלו ציווה האב את כל הרכוש בצוואה? או שהכסף המיועד למזונות שהאם מסרבת לקבל יכול לעבור לשאר הילדים?
2. לגבי מה שרשמת: "הצוואה לא מנשלת את זכות האישה, וגם הבעל לא יכול לנשל את זכותה. הצוואה היא רק שלא תוכל לתבוע בערכאות חצי מהרכוש" – הכוונה שבעצם הרכוש של הזוג נחשב משותף והצוואה חלה רק על החצי של האב. הבנתי נכון?
ומה בעצם הכוונה "הצוואה היא רק שלא תוכל לתבוע בערכאות חצי מהרכוש"?
3. שאלה נוספת:
אם במשך 3 שנים נגמר כל הרכוש, ונותרה דירה להשקעה, האם הבן צריך להמשיך לשלם "מזונות" לאמא מכספי השכירות?
אשה שלא גובה מזונות הרי היא מוחלת עליהם – שו"ע אבן העזר סימן צ סעיף יד.
אם האשה לא גובה מזונות ופרנסה הרי מוחלת על הזכות.
אם הדירה והחשבון בנק רשום על שני בני הזוג יש לאשה חצי ברכוש. אם הכל רשום על הבעל הרי זה של הבעל ולאשה יש זכות של מדור ומזונות.
כל עוד נשאר רכוש של הבעל האשה מקבלת מזונות עד שישאר כדי כתובה ואז תגבה את כתובתה. כל דיני מזונות ופרנסה ומדור של אשה ראה בשו"ע אבן העזר סימן צג וצד.
השאר תגובה