תפישת חפץ בגלל חוב

שאלה:

פועל שנשכר ע"י קבלן לעבודה בעץ באמצעות משור מוטורי. לאחר זמן נעלם הקבלן ולא שילם את שכרו של הפועל בסך 2,400ש"ח, והמשור שעלותו כ1,000ש"ח נשאר אצל הפועל. כמו כן אותו קבלן רכש 2 משורים מאדם אחר ולא שילם את מחירם. אותו אדם תובע מהקבלן תשלום שני המשורים. האם הפועל יכול למכור את המשור כחלק מחוב הקבלן, או שצריך לתיתו למוכר המשורים?

תשובה:

שלום וברכה,

אם בשעת הזמנת המשורים כבר ידע שאין לו כסף לפרוע ולא מתכונן לפרוע, הרי המשורים גזל בידו וצריך להשיבם לבעליהם, ולא ניתן לגבות את החוב מהמשור כיון שהמשור לא שייך לקבלן. אם בשעת הזמנת הסחורה חשב לשלם ולא צפה את הפשיטת רגל, וקיבל את המשורים בהקפה, נחשבת הסחורה של הקבלן. והדין בזה, שבעל החנות צריך לפרוע את הסחורה לבעלי הסחורה, ולא לבעלי חובות אחרים. אבל אם בע"ח אחרים קדמו ותפסו אין מוציאים מהם. ולמרות שלבעל החנות היה אסור לחלק את הסחורה לבעלי חובות אחרים. אבל לבעל חוב מותר לתפוס ממנו סחורה כדי להציל את עצמו, ולכן אם המשור בידך אתה יכול להחזיק בו עבור החוב שלך.

בהצלחה.

מקורות:

בשו"ע חו"מ סימן קד מבואר: בעל חוב שיש לו נושים רבים, אם יש ללווה קרקעות, כל הקודם בזמן ההלוואה קודם לגבות. ולכן ראובן ששטר זמנו מוקדם קודם וגובה כל חובו, ואם נשאר נותנים לשמעון ואם נשאר ללוי, וכו'. במטלטלים אין שעבוד ולכן ב"ד מחלקים את הנכסין בשווה. כשמחלקים את נכסי הלווה לבעלי חובות, ויודעים ב"ד שיש עוד בע"ח, ב"ד מסדרים שיהיה גם להם חלק לגבות, [ש"ך סימן קד]. וכתב בערוך השולחן [שם ס"ח] שגם הלווה מוזהר שלא לתת את כל נכסיו לבעל חוב אחד, אלא יחלק נכסיו לכל בעלי החובות. כתב הב"ח סימן צו שאם קיימת הסחורה שקיבל הלווה בהקפה, ויש לו עוד בעלי חובות, אין לשאר בעלי חובות חלק בהם, אלא הכל ינתן לבעל הסחורה. [הובא בקצות סימן צט וסימן קד]. דין זה של הב"ח הינו שייך להלכות קדימת בעלי חובות, ולא משום שהסחורה שייכת לבעל הסחורה, ולכן אם קדם בע"ח אחר וגבה – זכה לעצמו. למלווה אין איסור לתפוס לעצמו ולהפסיד לשאר בעלי חובות – דוקא תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, נחשב לאיסור. אבל תופס לעצמו במקום שחב לאחרים לא מצאנו איסור. הנתיבות סימן קצא מבואר שמקח שלא שולם בטל המקח. אמנם כשזקף במלוה אין בטל המקח אלא חוב יש לו כלפיו. ולכן כאן שקנה הסחורה בהקפה הסחורה שלו, ואח"כ שפרע איתה אין המקח בטל למפרע.