שאלה:
שלום רב,
האם כשבעל אולם שמחות רוצה את הכסף שלו מיד בסיום האירוע, האם בעל השמחה עובר על "לא תלין" אם אינו מעוניין לפתוח כעת את המעטפות ולמסור לו את הכסף?
תשובה:
שלום וברכה,
אם מדובר בשכירות פועלים שהאולם בהביא מלצרים עבור השמחה, בעל השמחה עובר באיסור בל תלין אם לא משלם בזמן.
אם מדובר בשכירות האולם בלבד ללא שכירות פועלים, יש מחלוקת אם בשכירות קרקע יש איסור בל תלין. וספק דאורייתא לחומרא.
בהצלחה.
מקורות:
כתב השו"ע סימן שלט ס"א, בשכירות פועלים אם השוכר מעכב את התשלום עובר באיסור של בל תלין ובאיסור של ביומו תתן שכרו. וכתב השו"ע ששכר קרקע יש מי שאומר שאינו עובר. הרי שפסק השו"ע שאין איסור בל תלין בשכירות קרקע. אולם בביאור הגר"א תמה על פסק השו"ע, וכתב שלא משמע למעט שכירות קרקע מאיסור בל תלין. ובשער המשט כתב להחמיר שיש איסור גם בשכירות קרקע כדעת הסמ"ג והיראים.
מלבד המחלוקת אם בקרקע יש איסור כתב הקצות שבשכירות בתים יש סוברים שבית דינו כמטלטלים כדין תלוש ולבסוף חברו שנחלקו הפוסקים אם דינו כמטלטלים או כקרקע, וכתב הקצות שיש לחוש באיסור בל תלין ולחשוש לשיטות שבית דינו כמטלטלים.
נמצא שבשכירות קרקע יש מחלוקת, וגם לסוברים שבקרקע אין איסור אולם יש לחוש לשיטות שבית דינו כמטלטלים.
בכל ספק ממון קיי"ל הולכים לקולא ואין מוציאים מיד המוחזק אבל במחלוקת של איסור בל תלין אין זה ספק ממוני אלא ספק איסור, כיון שודאי חייב לשלם אלא המחלוקת אם עובר באיסור, ולכן חייב להחמיר ולשלם בזמן. כן מבואר ברא"ש ב"מ פ"ט סי' מג במחלוקת רב ושמואל בשכיר שעות מתי עוברין על בל תלין, שכתב הרא"ש שהלכה כרב באיסורי. ביאור דבריו: יש כלל שהלכה כרב באיסורים וכשמואל בממונות. ובמחלוקת באיסור בל תלין כתב הרא"ש שהלכה כרב משום שזה מחלוקת באיסור ולא מחלוקת בממונות, כיון שודאי חייב לשלם והמחלוקת לגבי האיסור של בל תלין, לכן הולכים פוסקים כרב. ומכאן למדים לכל מחלוקת באיסור בל תלין שיש לנו להחמיר כשיטה המחמירה.
