לתרומות לחץ כאן

חלוקת התנ"ך לפרקים

שאלה:

בס"ד

שלום הרב,
האם חלוקת התנך לפרקים ופסוקים מקורה בקדושה או אומות העולם?
במיוחד חשוב לי לדעת לגבי ספר תהילים.

תודה רבה מראש

תשובה:

שלום וברכה

בשונה מכל התנ"ך שם החלוקה במקורה היא אכן נוצרית ולא יהודית, בספר התהילים היתה חלוקה ברורה מראש לפי מזמורים, אלא שיש נדון בגמרא כיצד זה מחלוק, אני מעתיק לך מתוך מאמר בענין זה:

החלוקה של הפרקים בספר תהילים מוקדמת, ואיננה חלוקה נוצרית אלא מבוססת בעיקרה על המזמורים השונים המרכיבים את הספר, כשכל מזמור הוגדר כפרק. הספר חולק הן אצל הנוצרים והן אצל היהודים לפי מספר המזמורים שהוא מכיל. אולם יש חילוקי דעות במספר הפרקים: הנוצרים מחלקים את הספר ל-150 פרקים ואילו במסורת היהודית יש גרסאות שונות. בתלמוד[ברכות דף ט] מוזכרים מאה ארבעים ושבעה מזמורים כנגד מניין שנותיו של יעקב אבינו, אך לא ברור כיצד בדיוק הייתה החלוקה, ובמה היא הייתה שונה מהחלוקה ל-150 מזמורים. וכך סופרים עד היום יהודי תימן את מספר פרקי התהילים. יש שבעה מקומות עיקריים שבהם אולי הייתה החלוקה המקורית שונה:

לפי אחת הדעות בגמרא פרקים א-ב הם פרק אחד, והיא מביאה ראיה מכך ש"פתח בה באשרי וסיים בה באשרי". כך הוא גם מנהג יהודי תימן עד היום.

פרקים ט-י מחוברים בתרגום השבעים ואולי סברו כך גם חלק מחז"ל (אם כי הדעה המובאת לעיל לא סברה כך). ראיה לכך מהעובדה שבפרק י' אין כל פתיחה, בניגוד לפרקים שלפניו ולאחריו שפותחים ב"למנצח".

בשל אותה ראיה, ומשום שיש פזמון החוזר בשניהם, ייתכן שפרקים מב-מג הם למעשה מזמור אחד. (גם בסוכות קוראים את שני פרקים אלו רצופים).

ייתכן שפרקים ע-עא היו מזמור אחד, ולכך אותה ראיה המוזכרת בשתי הדוגמאות הקודמות. וכך מסורת יהודי תימן.

בתרגום השבעים פרקים קי"ד-קט"ו מחוברים כמזמור אחד. כך הוא גם בכתב היד כתר ארם צובא, וכן הוא במנהג התימני בקריאת ההלל.

מזמור קי"ז הוא בן שני פסוקים בלבד, ושייך כנראה למזמור שלפניו או לאחריו. בדרך כלל מחברים אותו עם זה שלפניו.

פרקים קל"ד-קל"ה נראים כחלק ממזמור אחד.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. כבודו, מעבר לכך שזה אכן מותאם לטעמי המקרא ולמשמעות המילים הרי יש לנו כלל כל פסוקי דלא פסקא משה אכן לא פסקינן וכן ושום שכל אלו הפסוקים

  2. והנה מצינו בגמ' ברכות (יב) "כל פרשה דפסקה משה רבינו – פסקינן, דלא פסקה משה רבינו – לא פסקינן", א"כ, כיצד ייתכן שחלוקת התנ"ך לפרקים ע"פ בישוף נוצרי המעוותת את התוכן (עי' בראשית ל"א, שמות ו', ויקרא כ"ה וכד') ואף חלוקה מגמתית תיאולוגית (עי' בראשית א', ב', ישעיהו ס"ה וכד') קיבלה גושפנקא ואינה נדחית?!

  3. זו שאלה מענינת וישנה, התפיסה המקובלת היא שכיון שלאורך כל הדורות יהודים נאלצו להתווכח עם הנוצרים על סמך חלוקה זו וגם הדפוס היה לרוב ביד הנוצרים, זה השתרש ונכנס אצלנו… הרי בעצם בדרך כלל אין בזה משהו שלילי בדוקא, זה פשוט לא חולק כך אצלנו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל