שאלה:
בס"ד
שלום רב.
שנולד בפורים, אבל בשנה שבה לא היה אדר שני. במקרה כזה איך ייראה יום ההולדת של האדם?
תשובה:
למעשה זה הפוך, האדר הראשון הוא הנוסף ולא השני, ולכן מי שנולד בשנה שאין בה שני אדרים, יום הולדתו באדר ב'.
מקורות:
ככל שמדובר בבר מצוה נחשוש לחומרא שכבר באדר ראשון נעשה בר מצוה, אבל מעיקר הדין רק באדר שני, ואת החגיגה נעשה באדר שני, ראה רמ"א או"ח סי' נה סעי' יא, ולעומתו בשו"ת בית שלמה אבהע"ז סי' נו על פי מהר"ש הלוי.
דברי הרמ"א שם: מי שנולד באדר ונעשה בר מצוה בשנת העיבור, אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני (תשובת מהר"י מינץ סי' ט').
בית שלמה שם: נער שנולד בחודש אדר בשנה פשוטה ושנות הי"ג היתה מעוברת מתי נעשה בר מצוה שיתחיל להניח תפילין באדר א או בב. תשובה: ולענין התחלת הנחת תפילין של החתן שיחיה הנה כל האחרונים מסכימים שאינו נעשה בר מצוה עד אדר שני כיון שנולד בשנה פשוטה, זולת הר"ש הלוי חלק אורח חיים סי' טז.
וזה לשון פרי חדש אורח חיים סימן נה סעיף י: צריך להמתין עד כ"ט לאדר. פירוש אבל לא נאמר שכיון שהגיע כ"ט בשבט כבר נעשה בר מצוה שהרי נולד בראשון והוי במקום שבט, דליתא כדאמרינן פרק קמא דראש השנה [טו, א] בעא מיניה רבא מרב נחמן ואמרי לה ר' יוחנן מר' ינאי היתה שנת מעוברת מהו. א"ל כלך אחר רוב שנים ופירש רש"י היתה שנת מעוברת מהו אימתי ראש השנה שבט הסמוך לטבת או אדר הראשון הוא במקום שבט. אחר רוב שנים מי ששמו שבט עד כאן. אבל אם היתה שנת י"ג גם כן מעוברת הנולד באדר הראשון יהיה בר מצוה באדר הראשון, והנולד באדר שני יהיה בר מצוה באדר ב', מוהר"י מינץ ז"ל סימן ט'. ועוד כתב שמי שנולד באדר פשוטה ונעשה בר מצוה בשנת העיבור אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני. והר"ש הלוי ז"ל בתשובה חלק אורח חיים סימן י"ו חולק על זה ואומר שבאדר הראשון נעשה בר מצוה. ואין זה מחוור אלא העיקר כדברי מוהר"י מינץ ז"ל. ונראה להביא ראיה מהא דגרסינן בירושלמי פרק קמא דמגילה [הלכה ה] אדר הראשון תוספת אדר השני תוספת מה בינהון, שני כבשי עצרת בינהון, נולד בט"ו באדר בשנה שאינה מעוברת ונכנס לשנה שהיא מעוברת אן תימר אדר הראשון תוספת שנה ארוכה היא אן תימר אדר השני תוספת אין לו אלא עד ט"ו באדר ראשון ואסיקנא דאדר הראשון תוספת. וכן מוכח בש"ס דילן בפרק קמא דראש השנה דף י"ט ע"ב ועיין שם בתוספות ד"ה אדר הסמוך וכו'. ועיין בסוף פרק קונם יין [נדרים סג, א] במתניתין וגמרא והר"ן [שם ע"ב ד"ה ולענין הלכה] לפסק הלכה לשם. ומכאן יש לדיין ללמוד לנידון דידן דכיון שאדר הראשון הוי תוספת אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני:
והשיירי קרבן מסכת מגילה פרק א כתב באופן אחר דנעשה בר מצוה באדר שני וכן הוא לענין יארצייט ודלא כדעת הרמ"א, וזה לשונו: הדא אמרה אדר הראשון תוספת. כתב המג"א בא"ח סימן נ"ה ס"ק י' משמע דאם שנת י"ג מעוברת אותן שנולד באדר ראשון נעשה בן י"ג באדר ראשון וכ"כ הלבוש וצ"ע דהא מי שנולד בשנה פשוטה אינו נעשה בר מצוה עד א"ש ה"ה זה שנולד בשנת העיבור כיון דאשתקד היתה שנת פשוטה ונעשה בן י"ב באדר סתם א"כ לא מלאו לו שנת י"ג עד אדר שני וכו' לכן נ"ל דנעשה ב"מ באדר שני ע"כ ול"נ עיקר כסתמא דש"ע וכלבוש דכיון דאדר ראשון תוספת כדמסיק כאן וכ"כ תוס' בפ"ק דר"ה א"כ זה שנולד בשנה מעוברת באדר ראשון לא נולד באדר כי אם בתוספת ואיך נאמר שימתין עד אדר שני ולא דמיא כלל למי שנולד בשנה פשוטה שהרי זה באדר נולד לפיכך צריך להמתין עד אדר והיינו אדר שני שהוא עיקר וזה ברור והש"ע לשיטתו אזיל שפסק בסימן תקס"ח סעיף ז' כשאירע יום שמת בו אביו או אמו באדר והשנה מעוברת יתענה באדר שני והיינו מטעם הנ"ל שהשני הוא העיקר ודלא כמ"ש בהג"ה שם מיהו מודינא בהא שאם מת אביו בשנה מעוברת באדר ראשון שיתענה באדר ראשון והדברים ברורים:
בס"ד
ספק נוסף: באדם ששנת תאריך לידתו הייתה שנה שהייתה בה רק חודש אדר, לפיכך, לידתו הייתה בשבט, אך בשנים שיש בהן חודשיים אדר חל התאריך הגרגוריאני שלו. באדר א'. מהו התאריך המתאים לחגוג את יום הולדתך. שבט או אדר א'?
אין כל משמעות ביהדות לתאריך הלועזי, ההתייחסות היא רק לתאריך העברי.
השאר תגובה