שאלה:
האם מותר לומר שם השם באנגלית (גא-ד) או ביידיש (גא-ט) או שזה נחשב כמו אמירת שם ה' לבטלה בלשה"ק (והאם ישנן שיטות שונות בזה, כי ברוב השירים החסידיים באנגלית/יידיש מופיעות מילים אלו, וקשה מאוד להימנע מלהגיד אותן ככשרים שירים אלו, האם יש להם על מה לסמוך?)?
תשובה:
שלום רב.
לענין הזכרת שמות לע"ז אם עובר בכך משום איסור לא תשא, נחלקו הדעות, ויש להמנע. אולם, הכל מודים שאם אמר ברכה לבטלה בלשון לע"ז או קילל בשם ה' שבלשון לע"ז, יש בכך איסור.
מקורות:
ברמב"ם הל' סנהדרין פרק כו ה"ג מבואר, ששמות לע"ז נחשבים ככינויים ומותר למוחקם, וכן הובא להלכה בש"ך יו"ד סי' קעט. על פי זה פסק הגרעק"א (ח"א סי' כה) שאין איסור הזכרת שם שמים לבטלה בשמות לע"ז, וכבר הקדימו בזה בשו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תיט, לענין אותו שם שהזכרת בשאלתך. אלא שהרעק"א האריך להוכיח שם, שאף שאין בכך איסור הזכרת שם שמים לבטלה מכל מקום המברך בשמות אלו יש תוקף לברכתו שכן היא רומזת לשם ה', וממילא יחשב הדבר כברכה לבטלה. ובביאור הדברים ראה עוד שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ג, ובס' דברי יהושע סי' מט.
אולם, בס' חיים אדם כלל ה סעי' א מחמיר, ולדעתו כל הזכרת שם בלשון לע"ז יש בה משום איסור לא תשא, גם כשלא נעשה הדבר תוך כדי אמירת ברכה או קללה, והביא ראיה מדברי רבינו ירוחם כמבואר בדבריו שם. לדעתו, גם הש"ך לא התיר אלא למחוק שמות אלו ולא לאומרם בפה, וע"ע מש"כ בזב בס' שדי חמד ח"ז מערכת מ כלל יב אות ג.
תודה רבה, האם למעשה יש פוסקים רציניים לסמוך עליהם לעניין להתיר הזכרת השמות שציינתי בשאלה שלא בתוך ברכה (כגון בשירים וכדו'), ומי הם?
רבי עקיבא איגר הוא בהחלט פוסק "רציני" לא הבנתי את שאלתך, אבל בודאי שלמעשה יש להמנע מחמת דעתו של החיי אדם.
השאר תגובה