שאלה:
בבן איש חי פרשת וארא אות ו׳ כתב שלפני ק״ש בנוסף לכוונה לקיים מצוות עשה מהתורה לקרוא ק״ש כתב לכוון לקיים מצות עשה ליחד את ה׳. בכל ספרי הפוסקים שראיתי לא כתוב התנאי השני לייחד את ה׳.
מה המקור של הבא״ח, ואם כיוון רק לקיים מ״ע לקרוא ק״ש יצ״ח? ואם לכתחילה או דיעבד?
תשובה:
שלום וברכה
לא כל כך הבנתי את שאלתך. הנושא של יחוד ה' הוא עיקר כוונת פסוק ראשון של שמע, והכוונה בפסוק ראשון של שמע – פירוש המילים- מעכבת, ומי שלא כיוון פסוק ראשון לא יצא ידי חובתו! לכן דברי הבן איש חי אולי באו קצת לקולא, שמי שמכוון כללית לייחד שם ה' יוצא ידי חובה? או שאולי כוונתו שכיון שכוונה זו מעכבת, על האדם להכין עצמו לכך לפני האמירה, אבל בכל מקרה ברור שהכוונה הזו היא המרכזית באמירת פסוק ראשון של שמע, עוד יותר מהכוונה הכללית לקיים מצות עשה של שמע.
ברכה והצלחה
