שאלה:
האם אפשר לסחוט תפוזים או לימונים בשבת ומה מברכים עליהם?
תשובה:
שלום רב
אסור לסחוט פירות בשבת ולעשות מהם משקה, משום איסור דש, אלא שבענין זה יש שלוש דרגות: זיתים וענבים שעיקרם עומד לסחיטה, האיסור לסוחטם הוא מהתורה. פירות שרגילים לעיתים לסוחטם אבל אינם מיועדים לכך באופן מיוחד, כמו רוב הפירות – פירות הדר תפוחים וכדומה, האיסור לסוחטם הוא מדרבנן. פירות שלא רגילים לסוחטם כלל [כיום זה כמעט לא מצוי, שכן עושים היום מיץ כמעט מהכל] מותר לסוחטם בשבת.
אמנם מותר לסחוט לימון לתוך אוכל, כלומר על גבי סלט, שכן כאשר אתה סוחט אותו לתוך מאכל לא הפכת אותו למשקה.
מקורות:
ראה שבת קמג ב, ושו"ע סי' שכ סעי' א.
וכן יש לציין שלדעת הגר"ע מותר בהחלט לסחוט לימון גם לא לתוך אוכל
המשנה ברורה כבר העיר שדברי הבית יוסף שמיקל לא ברור שאמורים בזמנינו שעושים לימונדה לשתייה ולכן נקט להחמיר, ואין דרכנו להקל כנגד הוראות מפורשות במשנה ברורה, מדובר בלימון ולא בהיתר עגונה, ומה קשה להחמיר בזה? משנה ברורה הוא אבי הפוסקים האחרונים.
משנה ברורה סימן שכ
(כב) לסחוט לימוני"ש – ובלשוננו ציטרי"ן והיינו אפילו למשקין ואף שדרך לסחטן בחול כיון שאין דרך כלל לסחטן לצורך משקה אלא לטבל בו אוכל הוי כשאר פירות וכנ"ל בס"א. ואפילו אם הדרך לסחטן בחול לתוך מים שנתנו בהם צוקע"ר לשתות לתענוג מ"מ נוהגין העולם להקל לעשות זה בשבת ואפשר משום דלא מיתסר אלא כשדרך לשתות מי סחיטת הפרי גם בלא תערובות משקה אחר א"נ דלא מיתסר אלא כשסוחטין מימיו לבד ואח"כ מערבין אותם אבל אם המנהג לסחוט מימיו לתוך משקה אחר ליתן בו טעם שרי [ב"י וט"ז]. ולפ"ז בזמן הזה שידוע שממלאין חבית למאות לשתות עם פאנ"ש באיזה מקומות צ"ע גדול אם מותר לסחטן בשבת לתוך משקה דאפשר דדמי לתותים ורמונים כיון דדרך לסחטן בכלים בפני עצמם וע"כ צריך ליזהר שיסחוט מקודם על הצוקער בפ"ע דהוי כמשקה הבא לאוכל. וכן לסחטו לתבשיל ועל גבי האוכל פשיטא דשרי וכנ"ל בס"ד. ודע דהשו"ע דמתיר לסחוט לימוני"ש היינו קודם שנכבשו אבל אם כבושים במלח וש"ד דינם ככבשים ושלקות וכדלקמיה [אחרונים]:
שלום. במחילה, לא הבנתי איך מהמשנה ברורה שהבאתם מתבקש האיסור הגורף בו נקטתם- שהרי כתוב שם "אבל אם המנהג לסחוט מימיו לתוך משקה אחר ליתן בו טעם שרי"…"וע"כ צריך ליזהר שיסחוט מקודם על הצוקער בפ"ע דהוי כמשקה הבא לאוכל". מה שאני קורא כאן זה דווקא שמותר לסחוט לימון לשם משקה כל עוד עושים זאת ישר לתוך מי סוכר או על סוכר. עוד יש לציין לגבי מה שאמרתם לגבי המ"ב "שדברי הבית יוסף שמיקל לא ברור שאמורים בזמנינו שעושים לימונדה לשתייה ולכן נקט להחמיר", והביא המעיר דווקא את דברי הגר"ע זצ"ל רבי עובדיה יוסף שהוא יותר בן זמננו מהמ"ב.
אני התכוונתי למילים האלו במשנה ברורה:
לפ"ז בזמן הזה שידוע שממלאין חבית למאות לשתות עם פאנ"ש באיזה מקומות צ"ע גדול אם מותר לסחטן בשבת לתוך משקה דאפשר דדמי לתותים ורמונים כיון דדרך לסחטן בכלים בפני עצמם וע"כ צריך ליזהר שיסחוט מקודם על הצוקער בפ"ע דהוי כמשקה הבא לאוכל. וכן לסחטו לתבשיל ועל גבי האוכל פשיטא דשרי וכנ"ל בס"ד.
מציאות זו קיימת בזמנינו ביתר שאת, יש לך מיץ לימונים בכל מכולת של חברת מיה וחברות אחרות..
וכי הרב עובדיה לא ראה את המשנה ברורה הזה?
הרב עובדיה כל התשובות שלו מבוססות על המקורות, חומש, גמרא (בבלי+ירושלמי), תוספתא, ראשונים, אחרונים.
הוא הקיף הכל כולל הכל.
ואני משוכנע מאוד שמי שקורא את התשובות הארוכות המפורטות והמסועפות של הגר"ע (ולא מסתפק בהרמת גבה בכל פעם שהגר"ע חולק על המשנ"ב או על פוסקים עצומים וכבירים אחרים), יבין את הדברים אחרת.
וכואב ומר ליבי על כך שאני נזכר איך לפני מספר חודשים שוחחתי עם קבוצת אברכים ואמרו לי שיש פוסקים רבים שחולקים על הגר"ע מבלי להכיר אפילו את הפוסקים עליו הוא מתבסס בתשובותיו..או אפילו חלקם לא קראו תשובה אחת מההתחלה ועד הסוף.
וכוונתי איננה חלילה לרבנים המשיבים כאן שאני יודע שמכירים גם מכירים ובקיאים גם בקיאים בכל השס ובכל הפוסקים, אבל לא אוכל שלא להביע רגשותיי וצערי על מקרים רבים בהם לא מוזכר הגר"ע – המאור הגדול או מוזכר מעט בתשובות ובפסקים
כל מה שכתבתי אינו סותר את העובדה שגם אני ועוד נוהגים בלי נדר להחמיר בזה, כמו בצחצוח שיניים בשבת ובעוד דברים בהם ניתן להקל בנקל.
אבל לומר שזה אסור? אחרי הפסיקה של הגר"ע פשוט אי אפשר לומר אסור
אינני יודע מה רצונך, המשנה ברורה במפורש אוסר, את זה הבאתי, ואינני רואה צורך לערוך היתר עגונה על סחיטת לימון בשבת. לטעמי, דבר שהמשנה ברורה נוקט בו ברורות לאיסור ואינו תלוי בחילוקי מנהגים בין אשכנזים לספרדים, אין טעם להקל בו.
השאר תגובה