שאלה:
שלום כבוד הרב,
אני ובעלי נשואים 11 שנה עם ארבעה בנים.. בשנה האחרונה היחסים ביננו פחות טובים. אני מרגישה שהוא רואה הכל בעין שלילית, מחפש את הרע ולא את הטוב בכל דבר.. לא מכבד.. מדבר בצורה לא יפה.. לטענתו זה בעיקר בגלל שהשמנתי. הגענו בחודשיים האחרונים למצב שהוא מתעלם ממני, ולי חשוב שלום בית אז מורידה מכבודי ומנסה לפייס, לומר שנמצא פתרונות להכל רק שיתן לי פתח..מהצד שלו התחמקויות..
היום אחה"צ טבלתי.. והלכנו מיד אחרי למסיבת חנוכה אצל המשפחה.. חזרנו הביתה והוא ישר נכנס לחדר הפריד את המיטה בחזרה ועצם עיניים כאילו שכבר ישן..
במשך 11 שנהתמיד תמיד עשיתי הכל כדי שנקיים את המצווה ביום הטבילה… ו יום אני תוהה לעצמי מה אני אמורה לעשות מכאן והלאה?
עצוב לי מאוד המצב… ואני יודעת שאם לא 4 הילדים כנראה שכבר לא הייתי כאן היום
תשובה:
שלום וברכה
קראתי בכאב את שאלתך הכואבת מאוד, ברור שלא ניתן לתת לזה להמשיך כך, יש לפתוח את הנושא בצור ברורה ביניכם, לשבת לשיחה, נעימה כמובן אבל ברורה, לאן מתקדמים מכאן, מה הוא חושב לעשות. אם הוא רוצה להמשיך, וחשוב לו הבית, אז יש ללכת לייעוץ זוגי, לראות מה קורה ביניכם, איך מתקדמים ובונים את הקשר, אבל סתם לגרור רגלים ולהתעלם מהמצב כאילו הכל בסדר, זה בלתי אפשרי. את בעצם אפילו לא באמת יודעת מה יושב אצלו. מישהו מקצועי חיצוני צריך לנתח איתכם את המצב בבית כדי להגיע להבנה ולעבודה עצמית מצד שניכם להגיע לחיים שמחים יותר.
תשבו לפגישה כזו, ומשם תמשיכו לייעוץ, ובענין זה אל תתני לא להתחמק ולומר שהכל בסדר ולא צריך, מותר לך לדרוש לפנות יחד לייעוץ.
בשורות טובות וחנוכה שמח.
