שאלה:
שלום.
לא ראיתי שיש פרשות סתומות/ פתוחות בפרשה של השבוע (ויצא), מה אמורים לעשות במצב כזה בעניין שניים מקרא ואחד תרגום?
תשובה:
מי שקורא פסוק פסוק אין לו ענין בפרשה פתוחה וסתומה, למי שקורא לפי הפרשיות, הרי הכל פרשייה אחת, קוראים את כולה יחד.
שבוע מבורך.
מה הפירוש של פסוק פסוק? ומי נוהג לקרוא מה? (אשכנזים וספרדים)
במשנה ברורה בסימן רפה כתב כך:
"בענין הקריאה יש דעות בזה בין אחרוני' י"א שיקרא כל פסוק ב"פ ותרגום עליו וי"א שיקרא כל פרשה ב"פ ואח"כ התרגום היינו שיקרא כל פרשה פתוחה או סתומה ב"פ ואח"כ התרגום ובמ"א ובשע"ת מצדדים כדעה ראשונה ובספר מעשה רב איתא שהגר"א נהג לומר התרגום אחר כל פרשה פתוחה או סתומה או אחר מקום שנראה יותר הפסק ענין ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. מי שהוא בקי בטעם ובנקודות בע"פ טוב להדר לקרות בס"ת גופא":
כלומר שני המנהגים טובים או כל פסוק לומר פעמיים ואחר כך תרגום, או כל פרשיה כך לעשות. זה לא נושא של אשכנזים ספרדים.
אז ניתן לאמר את אותו פסוק פעמיים ואז מיקרא פעם אחת? זה כל כך קצר ופשוט?
כוונתך ואז תרגום. בהחלט.
המשנ"ב אומר או אחר מקום שנראה יותר הפסק העניין
זו אפשרות שלישית, אבל לא הייתי בוחר בה, כיון שלא תמיד אנחנו נדע היכן מתאים להפסיק…
השאר תגובה