שאלה:
האם מי שאינו סומך על היתר מכירה יכול לאכול ירקות שעדיין אין בהם איסור ספיחין למשל חצילים שעד אמצע כסליו אבל הם נמכרים ברשתות השיווק ע"פ היתר מכירה,האם אני יכול לקנות אותם ולנהוג בהם קדושת שביעית גם בקנייתם בהבלעה וגם באכילה תוך שמירה על קדושת שביעית (להניח גם את הקליפות בתוך שקית או פח אשפה מיוחד לכך) ובכלל למה אין אוצר בי"ד לירקות כאלה כמו לבננות?
בברכה רבה
תשובה:
הסיבה להמנע לכתחילה מלאכול ירקות אלו, היא משום שזה שמור ונעבד שנחלקו בו ראשונים, אמנם בשעת הדחק התיר החזון איש לסמוך על הרמב"ם ששמור ונעבד אינו נאסר באכילה. מטעם נוסף יש להמנע, כדי שלא להחזיק ביד עוברי עבירה.
מקורות:
בענין זה של שמור ונעבד בפירות שביעית נחלקו הדעות: יש סוברים שהם נאסרים באכילה, כך כתב הרמב”ן ביבמות קכב ב וכן דעת הראב”ד בהשגות על הרי”ף בסוכה דף מ ועוד, ויש סוברים שהם מותרים, כך כתב הרמב”ם בפאר הדור סי’ טו. בחזון איש כתב שבעת הצורך ניתן לסמוך על הרמב”ם שהתיר. לכן אם יש הכרח מאיזו שהיא סיבה, נניח בבית ההורים מביאים רק כאלו וכו' היה ניתן להקל.
תודה יישר כח.אבל בנדו"ד או בדוגמא שנתתם או אדם מתארח אצל חבירו שקונה מהיתר מכירה האם באותם ירקות ע"פ היתר מכירה שייך האיסור של שלא לחזק עוברי עבירה , והאם צריך לנהוג בהם קדושת שביעית?
באירוח אין ענין כזה כי זה לא אתה קונה, אבל לקנות בחנות שמביאה היתר מכירה בהחלט שייך ענין זה.
בודאי יש לנהוג קדושת שביעית. להצד שאין מכירה, אלו ירקות של ישראל שהתחיל גידולם בשישית והמשיך בשביעית שאינם ספיין אבל יש קדושת שביעית.
נעבד לא שייך בירקות שרק נלקטו בשביעית [השקיה וטיפול לצורך מותרים] וע"כ הרמב"ן ביבמות לא רלוונטי,
הרמב"ן כמו רוב הראשונים התירו שמור
הטעם שאין אוצר בי"ד מאחר שדעת הרמב"ם [ועוד, וכן פשטות הסוגיות] שירקות אלו אסורות באיסור ספיחין לא יהיה ביקוש בציבור בני התורה,
וציבור פחות מקפיד אוכל גם היתר מכירה
בבננות הכרעת החזו"א ורוב הפוסקים דאין איסור ספיחין [וגם כמעט אין אלטרנטיבה של חו"ל ונכרי] ולכן יש אוצר בי"ד
לכאורה להצד שיש מכירה או אין מכירה זה לא תלוי במחלוקת הב"י והמבי"ט שהחזו"א פוסק לחומרא כהמבי"ט?
למה אין נעבד? לא צריך לדשן להשקות יתר על כדי קיום לגזום?
זה קשור לנושא של קדושת שביעית, שגם אם זה של גוי לפי החזון איש זה קדוש, אבל זה לא ספיחין.
יישר כח לרב מנחם על דבריו שהשלימו והבהירו את העניין באר היטב, אך לעניין אוצר בי"ד בירקות נראה לענ"ד שגם לדעת הרמב"ם שהטעם שאין אוצר בי"ד בירקות משום שיש איסור ספיחין בירקות, הרי לא כל הירקות נאסרים משום ספיחין ביום אחד,בראש השנה כי יש ירקות שנאסרים יותר מאוחר וכמה חודשים אחרי ר"ה כמו חצילים (טבת) גזר ,בצל ,תפו"א (שבט) בטטה (תמוז) א"כ מדוע אי אפשר לעשות אוצר בי"ד בירקות אלו עד לתקופה שחל עליהם איסור ספיחין? אלו גם ירקות שיש להם אורך חיים יותר ארוך ואין חשש שירקבו בימים ספורים כמו עגבניות למשל שאם לא יהיו קונים אזי יש חשש להפסד הסחורה ולא יעמדו בכך.אשמח שוב להבהרה בעניין.
בברכה רבה ושוב יישר כח לכל המשיבים.חזקו ואימצו.
כוונת ר' מנחם, שלדעת הרמב"ם פ"ד הי"ב זמן הלקיטה הוא הקובע את איסור ספיחין, כלומר כל ירק שנלקט בשביעית הוא ספיחין, גם אם עיקר גידולו בשישית, ומי ירצה להקל לכתחילה כנגד שיטתו. כמו כן, גם להר"ש והרמב"ן, כפי שהסביר בשו"ת מנחת שלמה סי' מט-נ, רק ירקות שהגיעו לעונת המעשרות לפני השביעית דינם כפירות שישים ואין בהם איסור ספיחין.
השאר תגובה