שאלה:
לפעמים כשקר יושבים על הספה ומתעטפים בשמיכה או במה שנקרא כרבולית.
לגבי שמיכה הדין יותר קל כי היא כסות לילה אבל סוף סוף מדובר פה בדרך עטיפה ולא בהתכסות, האם יש מקום להחמיר? ולגבי כרבולית קל וחומר כי זו בכלל לא כסות לילה ואולי מן הדין אסור?
תשובה:
שלום וברכה
אם השימוש בכירבולית אינו להתכסות שזה דרך העלאה בלבד, אלא ממש להתעטף, לכאורה אכן יש להחמיר ולעגל פינה אחת, אבל אני לא בטוח שכך דרך השימוש [ומכל מקום אם היא עשויה צמר וזה נדיר, בודאי יש לעגל].
מקורות:
בשו"ע בסי' יח סעי' ב פטר שמיכה מציצית, ובטעם הדבר כתב המשנה ברורה שם, שלפי הרא"ש הפטור הוא משום שכסות לילה פטורה מציצית אפילו ביום, ולפי הרמב"ם שמחייב באופן זה, טעם הפטור הוא משום שרק דרך לבישה חייב בציצית או דרך עיטוף, ולא באופן שמתכסה בה, ומקורו במגן אברהם שם ס"ק ג. אמנם, במגן אברהם שם נראה , שכיון שיש שחולקים וסוברים שגם בלא דרך לבישה יש חיוב ציצית, לכן בשמיכה העשויה צמר [לא מצוי היום כל כך, אולי בשמיכות הישנות], שחיוב צמר בציצית הוא מהתורה, יש לעגל כנף אחת. אמנם כבר עוררו שמנהג העולם גם בשמיכת צמר להקל שלא לעגל כנף, ראה מור וקציעה שם וערוך השלחן שם ס"ק ח. אמנם רבים הביאו חומרא זו של המגן אברהם, ראה שו"ע הרב ופרי מגדים שם, ובן איש חי פרשת לך לך, ולכן ראוי להחמיר בשמיכת צמר.
עוד יש לצרף בזה לקולא, אחד הטעמים שכתב הבית יוסף בסימן י' לפטור גלימות מציצית, שכיון שזה כל הזמן נסרך על הארץ והציציות עלולות להקרע, פטור, דהתורה לא חייבה בכהאי גוונא כיון שדרכיה דרכי נועם.
עוד ראה בערוך השלחן סעי' כב, שדבר שלא מיועד לעטוף את הגוף אלא רק לכסות על חלקו זה דרך העלאה ולא דרך מלבוש ופטור.
עוד יש לצרף לזה דעת הדרכי משה שם סעי' ו, שחיוב ציצית הוא רק כאשר יש שתי כנפות לפניו ושתים לאחריו אבל אם הכל לפניו או הכל לאחריו פטור, ונראה שדרך השימוש בכירבולית היא שהכל לאחריו.
ואם נצרף לכך שבדרך כלל מן הסתם אנשים מתפנים להתכרבל על הספה באופן כזה בערב ולא במשך היום שטרודים בעסקיהם, אולי זה גם קצת כסות לילה.
