שאלה:
המקיים מנהג טוב וזוכר מהתרת נדרים של ערב ראש השנה ויום כיפור האם צריך להגיד בלי נדר ?
ואם לא אמר
האם חייב להמשיך מנהג זה
אדם הסובל מכפייתיות ומאז ששמע שאם זוכרים את התרת נהדרים זה נחשב לנדר האם יש לו פתרון?
מצב זה גורם לו להיכנס לספיקות האם אמר בלי נדר או לא והאם זכר או לא וכו'
תשובה:
על מנהג טוב לא קיים הענין הזה, כיון שלכתחילה הוא הגדיר שכל מעשה טוב יהיה בלי נדר. כל הרעיון בנדר שזוכרים בעת אמירתו את ההתרה, הוא שאתה עושה כרגע מעשה המפקיע את ההתרה, הסותר אותו בפירוש, אבל מי שלא נודר בפירוש, אינו סותר את ההתרה, אלא אדרבה היא מפרשת שגם עכשיו אין כוונתו לנדר, ממילא אין חשש כלל.
אדם שסובל מכפייתיות בנדרים לא נוהג לגביו כלל דין נדרים, ואפילו ינדור כל היום כולו מבוקר עד ערב אין בכך כלום, וכן היה מורה ובא מרן בעל הקהילות יעקב זצ"ל.
יש מקור ששם כתוב החילוק בין נדר לבין מנהג טוב?
זו הבנה פשוטה של ההגיון של הדברים, קרא שוב מה שהסברתי.
השאר תגובה