שאלה:
שלום, האם מותר לזרוק לפח עציצים שנבלו בבית ובגינה? והאם ניתן להוציא מהאדמה בגינה צמחים שנבלו ולזרוק אותם? אלו צמחי קיץ שנבלו ולא נעים לראות צמחים נבולים.
כמו כן, הזזנו עציצים בגינה לצורך בניית הסוכה וכעת האם ניתן להחזירם למקומם כי הם מונחים צפופים. רוב העציצים מנוקבים וללא תחתית. זה לא כדי לשפר מצבם אלא כדי שיהיה יותר נח ויפה בגינה. אנו רוצים להניח אותם שוב על דשא סינטטי במקום על הקרקע.
בתודה
תשובה:
שלום וברכה
לזרוק עציצים לפח בודאי אין בעיה.
לעקור צמחים נבולים יש בעיה של מראית העין, שנראה שהכוונה להשביח את הקרקע ולהכינה לזריעה. אם עושים זאת באופן הניכר, כלומר משאירים איזה גובה מהם בקרקע ורק חותכים מלמעלה – מותר.
יש להמנע מהזזת עציץ נקוב בשמיטה [אפילו לגוררו על הארץ] שאפשר שזה נחשב כאילו עוקרים אותו ממקומו הראשון וקובעים אותו בשני, ראה שו"ת מנחת שלמה סי' מא אות ג, על פי המאירי בשבת דף פא.
לגבי גרירת עציץ נקוב,הרי מוכח ברמבם שכל שעושה זאת שלא במטרה לשנות או ליצור יניקה ואין לו כוונה בזה מותר.
זה לא הלכות שבת,כאן בהלכות שמיטה עקרון האינו מתכוון מועיל גם לבדו.
כך שמעתי ממספר מוצ"ים הלכה למעשה.
גבולות הדבר שאינו מתכוון בשמיטה אכן לא ברורים ונדונו בהבטים רבים בספרי הפוסקים, וכאן המנחת שלמה חושש לכך מחמת שנראה מדברי המאירי מגדולי הראשונים להחמיר. הדיון הזה בא לידי ביטוי באדם העושה ספונג'ה ומוציא את המים לגינה ועוד נדונים ידועים בנושא השמיטה. הכלל שאתה אומר קיים, וכבר הביאו החזון איש, גבולותיו תמיד בדיון.
הכוונה של התורה לא הייתה שאדם לא יגרוף מים בספונג'ה (אדרבה יותר קל אפילו כיוון שהמים מטונפים ומלאים בחומרי ניקוי מקלקלים אבל גם ללא זה), וכוונת התורה לא הייתה לא לאפשר לאישה לתלות כביסה על חבלי כביסה התלויים מעל צמחייה, וכן על זו הדרך.
כבר דיברנו על כך שהחזו"א מחמיר אבל כבר שמעתי מפוסקים גדולים שאין אנו חוששים כל כך לדעת החזו"א (אומנם שמעתי זאת בעיקר לגבי הלכות שבת) אבל גם בשמיטה, רובא דרובא של הפוסקים מתירים, ואין אני מבין מדוע יש לחשוש.
אגב מה שהתורה דיברה "שדך לא תזרע" להרבה ראשונים דווקא זריעה ממש אבל לא שתילת עציצים (לכן לרובם שתילת עציץ או עץ שכבר הנביט איסורה דרבנן ולא מהתורה) וכל שכן שבימנו פוסקים שהשמיטה בדרבנן, וכל שכן שכן לא זורע אלא לכל היותר גורם זמנית לניתוק קטנטן של יניקה וליצירת יניקה חדשה מתזוזת העציץ. ועוד שפשוט שלא מתכוון לזה כלל, עד לאן נחשוש חששות רחוקים כל כך? השבוע מציינים אנו את יום הפטירה של מרן הגר"ע זצוק"ל שהנחיל אל כוחא דהיתרא עדיף כמו שרשי מסביר להדיא במסכת ביצה דף ב', שכל אחד יכול להחמיר, זה הכי קל לאסור, אבל הכוח להתיר כשאפשר כמובן בדרך הפסיקה (וכן בדידן כמעט ואין חולכים שמותר לכתחילה שבתלכתחילה…) הוא יציב ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד!
מרן הגר"ע הוא גאון הגאונים… זכותו תהא מגן בעדנו!
לא הבנתי היכן ראית בדברי להכריע לחומרא בספונג'ה רק הבאתי צד שיכדוע נחלקו בו ודנו ויש שהחמירו ושי שאסרו, כדי להמחיש שגבולות ההיתר בדבר שאינו מתכוון לא ברורות, ומכאן לדברי המאירי שהחמיר כמובא בשו"ת מנחת שלמה, לגבי נ"ד. לא הבאתי בזה מהחזו"א להחמיר…
בנוגע לעציץ נקוב בחצר על אדמה, לא נכון הדבר שזה ודאי דרבנן, לדעת הרבה פוסקים הוא דאורייתא.
אם יש לך משהו ספציפי להביא מקור כנגד דברי הגרש"ז אויערבך בנושא הספציפי שדיברנו בלי דימוי מלתא, יעזור.
השאר תגובה