שאלה:
במסגרת לימודי תעודה (השלמה לתואר ראשון) ביקשה ממני חברה לקורס שאכתוב לה את העבודה המסכמת (שעליה מתבסס הציון של הקורס). נקבתי בסכום של אלף שקלים שהיה בעיני מוצדק עקב הלחץ הרב של סוף הסמסטר והיות שהעבודה כוללת עריכת מחקר שלמה, אך היה יקר מידי עבורה. בסופו של דבר היא הסכימה לסכום, כאשר אמרתי לה שאני ממש טובה בזה ואוהבת לעשות את זה. עבדתי על העבודה ברצינות רבה, קיבלתי את מלא הסכום על הזמן והמאמץ, והגשתי אותה בשמה. הציון שאני קיבלתי על העבודה שלי היה 80, ואילו שלה היה 60. התאכזבתי מאוד, בשבילי ובשבילה- זה לגמרי לא היה הכיוון של הציונים. ניסיתי לדבר עם המרצה על הציון שלי, והיא הבהירה לי שניתן להגיש ערעור על הציון. אמרתי זאת לחברה, אולם היא פחדה שיתגלה שלא היא כתבה את העבודה ולכן היא לא רוצה להגיש ערעור, אבל היא רוצה את כספה חזרה או לפחות חלק ממנו. לטענתה, סוכם ביננו ציון יהיה בין 90 ל-100, ואני לא עמדתי במילתי. אני כמובן לא הבטחתי דבר כזה, שכן היא שלמה לי את כל הכסף לפני קבלת הציונים, ובכלל, זכור לי במפורש כי הסברתי לה שנקבתי בסכום הנ"ל מכיוון שהזמן שאני מקדישה לעבודה והלחץ שבו הייתי נתונה (היא פנתה אלי שבוע לפני מועד ההגשה של העבודה) שווה בעיני לא פחות מסכום זה.
בעקבות חילוקי הדעות אני פונה בשאלה הלכתית בדיני ממונות- האם מצד ההלכה עלי להחזיר לה את הכסף או את חלקו?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה,
החברה שערכה את העבודה וקיבלה שכר לא חייבת להחזיר את הכסף וגם לא חלק מהכסף למרות שהציון לא מספק את הלקוח.
בהצלחה.
מקורות:
חברה שערכה עבודה והתרשלה וערכה עבודה לא טובה, ודאי שיחייבו אותה להחזיר את הכסף. אבל אם העבודה הייתה נראית כטובה אלא שלא קיבלו ציון טוב, לא נוכל להגדיר כהתרשלות כיון שבכל עבודה שמגישים יש ספק לגבי ההתרשמות של הבודקים והציון שיתקבל. במקרה הזה הלקוחה שקיבלה את העבודה יכלה לעבור על העבודה ולראות אם הייתה התרשלות מצד החברה שערכה את העבודה ולהחליט אם להגיש או לא, ואם היא הגישה את העבודה הרי זה ראיה שהסכימה לעבודה שערכה עבורה, ולכן אם הציון לא מספק אותה לא יכולה לדרוש החזר כספי.
אם היה תנאי ברור שהתשלום יהיה בכפוף לגובה הציון במקרה כזה ניתן לדרוש החזר כספי, אבל אם לא היה תנאי כזה לא ניתן לדרוש החזר כאמור לעיל.
