שאלה:
שלום.
יש לי שתי שאלות:
1.האם במשך שנת השמיטה מותר לשתול ולעשות את כל הפעולות בשתילים שנמצאים במרפסת גבוהה מתחת לגג/בבית?
2.האם ניתן להוציא ולהכניס במשך השנה עציצים מהבית למרפסת לא מקורה או החוצה?
תודה רבה
תשובה:
בבתים רבי קומות לדעת חלק מהפוסקים סוברים שהעציץ נחשב כאינו נקוב, בגלל הריצוף וכו', ויש מחמירים, על כל פנים לדעת המתירים המיקל לזרוע בעציץ כזה בתוך הבית אין למחות בידו. אם העציצים באמת לא נקובים [ויש חציצה גם בין ענפיהם לקרקע] והם גם בתוך הבית, בהשקייה יש להקל, בזריעה כאמור המיקל אין למחות בו.
אין להוציא עציץ מהבית למקום שאינו מקורה בשמיטה.
מקורות:
א. הירושלמי בערלה פ"א ה"ב הסתפק האם דיני שמיטה חלים על הצומח בתוך הבית, וכתב הפאת השולחן סי' כ סעי' נב, שהואיל ושמיטה בזמן הזה דרבנן, דינו ככל ספק דרבנן שהולכים בו להקל, ומותר לזרוע בתוך הבית.אמנם, החזון איש בסי' כב ס"ק א דחה את דבריו, וכתב, שכיון שספקו של הירושלמי אמור גם בזמן שהשמיטה נהגה מהתורה, נחשב הדבר כספק דאורייתא שהולכים בו לחומרא גם בזמן הזה. יתר על כן כתב, שהואיל ומדרבנן יש חיוב תרומות ומעשרות גם בגדל בבית, מסתבר שגם לגבי שביעית החמירו, וכל ספקו ל הירושלמי אינו אלא אם איסור זה נוהג מדאורייתא או מדרבנן ולא להקל לגמרי.אלא שכאן הורה החזון איש, שאף שאין הלכה כדברי פאת השולחן להתיר את הזרועה בתוך בית לגמרי, אחר שהורה כן הפאת השולחן, המיקל לסמוך על דבריו לגבי עציץ שאינו נקוב שבלאו הכי האיסור לזרוע בו הוא רק מדרבנן גם חוץ לבית, יש לו על מה לסמוך להתיר זאת לגמרי בתוך הבית.
אגב, דברי החזון איש הללו מהווים צירוף שמשתמשים בו בכשרויות המהודרות, לגדל ירקות עלים בחממות במצע מנותק, ובנוסף לכך הם מוכרים את החממות לגוי [כאן אין בעיה של הערמה כיון שהיהודי מסכים שהגוי יקח את כל המצע המנותק וישלם את דמיו, בניגוד למכירת קרקע ממש].
ב. לגבי ההגדרה של עציץ בתוך הבית ראה מנחת שלמה סי' מא שמחלק בין קומת קרקע לאלו שעליה, ולעומתו בקובץ תשובות להגרי"ש אלישיב ח"א סי' רלב שמחמיר בכל הקומות, וע"ע שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קסז, ודעת המקילים בכל האופנים בס' חידושים וביאורים זרעים ח"ב סי' יא אות ח.
