לא זוכר באיזו ברכה אוחז בתפילה

שאלה:

בס"ד
שלום וברכה,
יש לי שלוש שאלות,
1- בתפילת ערבית הייתי מאוד מאוד עייף, ובאחת מהברכות של השמונה עשרה, נמנמתי כמה שניות, ולא ידעתי באיזו ברכה אני אוחז. מה עושים במקרה כזה?
2- בשחרית, בשני וחמישי, שהתחנון (אשכנז) ארוך, לפעמים הש"ץ קורה מהר מדי (או אני לאט מדי), ונוצר מצב שהש"ץ כבר פתח את הארון הקודש והוצאי את הספר תורה ואני עדיין בנפילת אפיים. איך להתנהג? לקום בקדיש
שלאחר הנפילת אפיים? מותר להמשיך (להגיד בעמידה, כי כבר הוצאי הספר תורה) או להפסיק?
3- שאני ב"אלוקי נצור" והש"ץ, ספרדי, אומר י"ג מידות. מותר לענות או שותק ושומע?
יישר כח

תשובה:

1. הספק הוא אכן בעייתי ביותר, שכן כל אופן בו ינקוט הוא "מסתבך"… אם יבחר לחזור למקום שהוא זוכר בודאי שאמר, יתכן שכבר בירך ברכות נוספות ועתה שהוא חוזר עליהן הרי זו ברכה לבטלה, ואם יבחר בצד השני של הסקלה, וימשיך מהמקום אותו ודאי לא אמר, אולי השמיט באמצע ברכות ואז אינו יוצא ידי חובה בתפילה זו, ונמצא שהברכות שהוא אומר עתה הן לבטלה.

בחיי אדם כלל כד סעי' כא עוסק בשאלה זו, ומכריע שאם אלו אחת הברכות הראשונות חוזר לראש, ואם אחת מג' האחרונות חוזר לרצה, שכן כל שלושת הראשונות הן כברכה אחת וכן האחרונות, ואם הספק אירע באמצעיות, עליו להתחיל בברכה שהוא יודע בבירור שעדיין לא אמרה וראה שם בנשמת אדם את ראיותיו. אולם, בבן איש חי משפטים אות י חולק, וסובר שעליו להתחיל מהברכה שבה הוא מסופק אם אמרה, וכ"כ הכף החיים סי' קיט ס"ק כ בשם החסד לאברהם, וכ"כ אחרונים רבים וכן הורה החזון איש.

דעה מחודשת הביא בשו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' ב, שאת הברכות בהן הוא מסופק יאמר במחשבה בלבד, לחשוש לדעות שהרהור נחשב כדיבור, ולאחר מכן ימשיך כדעת החיי אדם.

האופן המובחר ביותר, להמתין לחזרת הש"ץ ולשמוע היטב את הברכות בהן הוא מסופק ולכוין לצאת ידי חובה בתפילת החזן, ולאחר מכן להמשיך מהמקום אותו ודאי לא אמר עדיין.

2. לסיים את הנפילת אפיים ומיד לקום בלי להמתין לואנחנו לא נדע מה נעשה.

3. אין לומר י"ג מידות באמצע אלוקי נצור.