פדיון כפרות עכשיו

צליית כבד במחבת

שאלה:

החתן שלי צלה כבד אווז על מחבת .
מה דין המחבת??
ניתן להכשיר אותו

תשובה:

שלום רב.

כבד שלא נצלה על גבי רשת כדין אלא טוגן במחבת או נתבשל, מותר באכילה אולם המחבת טעונה הכשרה, ויש מן הפוסקים שכתבו שאין להתיר כבד זה לאכילה אלא במקום שהדבר כרוך בהפסד מרובה או בביטול עונג שבת. כמו כן, אף לדעת המקילים בדבר, יש להדיח את הכבד היטב קודם אכילתו משאריות הדם.

המחבת צריכה ליבון וברוב סוגי המחבתות של זמנינו לא שייך ללבנם בלא שינזקו ולכן נראה שאין להשתמש במחבת זו שוב.

מקורות:

ראה שולחן ערוך יו”ד סי’ עג סעי’ א, שו”ת זבחי צדק סי’ יד, וכף החיים שם סעי’ טו. וע”ע שו”ת יחוה דעת חלק ב סי’ נא.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. למה בשאלות אחרות כאן באתר הנוגעות לאיסור בב"ח היתה כאן את הקולא שבדיעבד ניתן לאחר נקיון יסודי להעביר אותה על אש חזקה של הכיריים ואילו באיסור דם זה לא הוצע? חמאה במחבת בשרית
    https://din.org.il/2021/07/29/%d7%97%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%aa/

  2. דם חמור יותר, משום שלגבי בליעת בשר וחלב באינו בן יומו יש הרבה פוסקים שאומרים שזה בבחינת היתרא בלע שמספיק ליבון קל. יתכן שבאש חזקה אפשר להגיע גם לליבון גמור, קשה לדעת.

  3. הבעיה שכמעט לא ניתן להגעיל מחבת, משום שלצורך הגעלה מוכרח שיהיה נקיון מוחלט של הכלי ובמחבת זה בלתי אפשרי, תמיד יש שומן שרוף וכדומה.

  4. עבדתי והתנדבתי בהכשרת כלים בבתים, ולמדתי את הנושא.
    מניסיוני(בהתאם להלכה):

    קשה להכשיר כלים הדורשים ליבון חמור, היינו:
    א.עם ברנר גז כמעט ולא מגיעים המכשירים למצב שכל הכלי אדום (זה לוקח כמה דקות רק בשביל שמיעוטו יהיה אדום) כנדרש(יוצא ניצוצות או אדום, שזה לשון הפוסקים).
    ב.לא תמצא כמעט כלי שיצא בלא פגע במצב הזה(היינו תמיד יש ציפוי במחבתות טפלון(אף שהרב משה פיינשטיין ובתשובות והנהגות התירו את הכשרם(הכשרות), נהגו לא להכשיר וכן נראה בבירור שחוששים מהריסת הציפוי וזה עלול לגרום להסתיגות בהכשרה), שנקראתי להכשיר כיריים , וחיכיתי כמה דקות עד שהברנאר יביא את הכיריים ל"ברזל אדום" ראיתי ששכבה דקה מהציפוי אמייל נהיה אפור ומתקלף .(גם שם הלקוח יקבל כלי פגום והחשש הנ"ל)
    ג.תבניות תנורים שמחכים כמה דקות בברנר שיהיו אדומות, או שזה לא קורה או שרק בחלק קטן זה קורה וכשמעבירים את האש לחלק האחר צריך לחכות עוד פעם וזה חלק קטן כל פעם ובפועל מהניסיון קשה לי להאמין שבתבנית ההכשרה נעשת ע"פ ההלכה) או שאם התבנית חלשה (כמו אלומיניום הסילון אש חודר דרכה)
    משתי סיבות אלה הכשרת כלים שצריכים ליבון חמור בכלים של ימינו קשה(ונראה לי מסברא שהכלים של פעם היו עבים יותר, ולכן היה מצב שבו מביאים אותם "להתזת ניצצות" ואין חשש שיהרסו, והשתמשו בגיחלים ושמו אותם בתוך האש, יותר טוב מברנר), ולכן להכשיר ממש ע"פ שו"ע, בליבון חמור לא קל.

    אבל בכל מה שנוגע להכשיר ע"י ליבון קל והגעלת כלים, אפשר בנקל ע"פ ההלכה וזאת אומרת: סירים(אף שלפעמים נצרך היתר המחבר להגעיל ע"פ רוב שימוש). סכינים,כפות מזלגות,כפיות…
    וכן מחבתות אם לא היה חשש טרף רק שימוש בבשר או חלב לסירוגין ולא באותה פעם ( היתר שוע"ר קונטרס אחרון, כאשר אינם בושלו יחד ).

    לגבי שאריות שומן:
    מניסיוני לא נמצא הרבה שאריות שומן בבית סטנדרטי. כי:
    א.אפשר לנקות עם מסיר שומנים. לא נשאר אף פעם שומן בעין.
    ב. מובא שאם שאם יש אפילו מעבר לידית של הכלי איזה ממשות של דבר אסור אפשר ע"י ליבון קל שמגיע ליד סולדת לשרוף את אותה ממשות והמחמירים מדביקים עץ דק מאחורה ומחכים שהוא ישרף.(לדעתי אין להחמיר בליבון קל שמגיע עד יד סולדת, גם בטפלון בלי חשש ואפשר ואפשר לסמוך על הרבנים הנ"ל בליבון קל.(ובליבון קל לא בטוח שמישהו חולק).
    ג.כל זה לרווחא דמילתא, "למחמירים" שע"י ליבון קל אפשר לפתור את העניין. אבל באמת לדעתי שזה רחוק מצורך, בתוך מחבת או סיר אין שומן. ובתחתית אם יש כתמים של שומן לא השומניים שיורדים בסקוטץ ומסיר שומנים בקלות אחרי שיפשוף קל אלא כתמים חומים שיבשים ולא יורדים אחרי שכבר עבר עליהם האש כמה שעות וכמה שבועות זה כמו צבע הכלי אין הבדל. ואין מה להחמיר בדבר כזה, ואם תחמיר בזה תחמיר בצבע ובצבע נהגו להקל ואיני רואה הבדל. (וכמובן שדבר יבש זה לא ראוי למאכל כלב), ואילו אוכל שמשאירים אותו כמה שעות בתנור נהיה שרוף (אפר) לא יהיה ראוי למאכל כלב, כתמים אלה שעבר עליהם שעות רבות של אש איבדו כל ממשות תורה של אוכל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל