שאלה:
שלום וברכה,
אני בעל תשובה שנמצא בבית ספר חילוני ומתמודד עם בעיה קשה בנוגע לברכת המזון. כשאני בבית ספר אני רגיל לאכול לחם מעל לשיעור כזית ויוצא שאני מתחייב בברכת המזון, ואני מאוד מתבייש לברך ברכת המזון ליד חילונים עד כדי כך שלא אוכל להצליח לכוון וכל הזמן אחשוש שיצחקו עלי. וגם יש עוד בעיה – המורים לא נותנים לי לברך ברכת המזון לאחר ההפסקה וזה מאוד מקשה עלי כי ההפסקה היא 20 דקות ובהפסקה אני צריך להספיק לאכול את ארוחת הבוקר שלי (שהיא לחם עם שוקולד) ואז לברך ברכת המזון בכוונה וגם לדבר ולשוחח עם החברים שלי.
אני לא יודע מה לעשות כי מצד אחד אני לא רוצה לעבור על מצות עשה ומצד שני אני רוצה גם לשוחח ולדבר עם חברים שלי לכיתה בהפסקה, אז מה עלי לעשות? תודה רבה לכם על העזרה
תשובה:
שלום ידידי היקר! ראשית בנוגע להפסקה, ברכת המזון לוקחת 3 דקות, זה לא גוזל כל כך הרבה זמן… בנוגע לבושה שזה עיקר הענין, הטעות שלך היא אחת, אם תשאל את הילדים שלי הם מכירים את המשפט שאני אומר: "מי שלא שוכב על המדרכה אף אחד לא דורך עליו"… כלומר, אני אומר לך ברורות! אתה בוחר אם יצחקו עליך או לא! ברגע שאתה מגלה היסוס, מתחבא קצת מתבייש לברך, זה לחם בשביל מי שרוצה ללעוג לך, אבל אם אתה מוציא ברכון גדול וצבעוני במרכז הכיתה, ואומר בלי בושה בקול רם: "חברה, אני מברך עכשיו ברכת המזון בקול רם, מי שרוצה לצאת ידי חבוה ממני שיאזין היטב", ואז מברך ברוב טקס [כן כן, תנסה את זה], אולי לרגע מישהו ינסה לצחוק, כי זה יהיה די מדהים, אבל יכבדו, יתרגלו וזהו. אתה בוחר אם יצחקו עליך או לא, בתגובה שלך! וזה נכון בהרבה שטחים בחיים וכדאי ללמוד את זה. תהיה גאה במעשיך, הרי הצדק איתך! כאשר אתה עושה משהו בגאווה שום דבר לא מחיק.
בהצלחה רבה מאוד!
[לגבי הלחם עם שוקולד, תנסה פעם קוטג' עם ירקות, אני בטוח שתרגיש יותר טוב..]
