שאלה:
לכבוד הרב שלום וברכה ,
בתפילין ר"ת שאני מניח ברצועות של ראש דהה הצבע במקומות מסויימים וקיבל מן צבע קצת לבן וקצת רושם דביק , אתמול הייתי אצל ת"ח מורה הוראה שאמר שזה לא נראה פסול אך ממליץ לצבוע .
הבוקר הייתי אצל בעל מקצוע שעוסק בענייני סת"ם על מנת שיצבע את הרצועות , הוא אמר שלא צריך לצבוע הכל רק את המקומות שנהיו קצת דהויים וכי זה סוג הרצועה וסוג העיבוד וכנראה שזה מרטיבות או קצת זיעה שהתייבשה .
שאלתי – אותו בעל מקצוע אחז בידו טוש שחור אמר " לשם קדושת תפילין " ומיד יצא לו מהפה "זה כלום ממש כלום קצת צבע וזהו ממש שום דבר רציני …" ( משהו בסגנון כזה של הדברים) אמר זאת עוד לפני שהתחיל לצבוע .
האם זה שאמר "לשם קדושת תפילין " ומיד בטרם התחיל לצבוע אמר " זה כלום ממש וכו'.." כי היה תוך כדי דיבור אתי , זה מעכב את האמירה "לשם קדושת תפילין" ואת הצביעה שבאה אחר כך ?
תודה וכל הברכות
תשובה:
אין איסור לדבר באמצע, האמירה לשם קדושת תפילין היא רק כדי להגדיר את הפעולה כנעשית לשמה, זה לא ברכה שיש בה ענין של הפסק, בפרט שדיבר על עצם הענין ולא הפליג לדברים אחרים. אמנם לכתחילה עדיף לא להפסיק כדי שלא לבוא לידי היסח הדעת, אבל למעשה מה שעשה בסדר גמור. מהנסיון אני אומר, שכאשר זה מתחיל להיות לבן פה ושם, זה סימן שזה כבר מתיישן וכדאי לשים לב שזה לא קורה בעוד מקומות, אם תראה שזה קורה שוב ושוב תשקול להחליף רצועה.
בהצלחה
תודה לכבודו
שאלתי נבעה לא מצד היסח הדעת אלא מצד זה שבעל המקצוע אמר "לשם קדושת תפילין " ומיד אמר בפיו את המילים" זה כלום וזה שום דבר… " כביכול שחס ושלום יש לחשוש שביטל את אמירת " לשם קדושת תפילין" ?
וזאת עוד לפני שהתחיל לצבוע .
הבנתי והסברתי שמלבד היסח הדעת אין ענין כזה של הפסק כי זו לא ברכה.
השאר תגובה