שאלה:
במוצאי שבת השנה יחול חג הפסח.
אני מבינה שעושים בדיקת חמץ ביום חמישי בערב, שריפת חמץ בשישי בבוקר ? ואז מה אוכלים בשישי בערב, שבת בבוקר ?
איך אפשר להכניס לחם הביתה ולאכול אותו ? אם כל הבישולים והשולחן כבר מוכשרים ? ומה לגבי זמן סוף אכילת חמץ, האם זה אומר שאם כבר הכנסתי לחם, צריך לסיים סעודת שבת עד 9 וחצי בבוקר ? אז מתי ואיך נכשיר את האזור שבו נאכל הלחם – בשבת ? ואם לא – אז גונבה לאוזני שמועה שאפשר בשבת הזו לברך על מצות רגילות בשבת ובליל הסדר לייחד מצות שמורות. האם נכון הדבר ?
תשובה:
שלום וברכה
יש לשמור לשבת רק מינימום של לחם, שיהיה רק מה שכל אחד צריך לקיום מצות הסעודה, ועדיף שיהיה משהו שלא מתפורר כמו פיתה, ולאכול אותה במקום שקל לנקותו ואינו במגע עם שולחן הפסח, נניח בחצר מרפסת וכדומה, ולגבי שאר המאכלים שכמובן מתבשלים בכלי הפסח, ניתן לעשות אחת משתי האפשרויות:
או להעביר במטבח את כל האוכל לחד פעמי, ולאכול בשולחן בו אכלו את הפיתה בחוץ, או שלאחר שאכלו את הפיתה מתנערים היטב נכנסים הבית רוחצים ידים ואוכלים את התבשילים הללו בתוך הבית ללא חמץ, כמובן הצלחות והסכו"ם של חד פעמי. את החמץ יש לגמור לפני סוף זמן אכילת חמץ, אחר כך זורקים לפח את המפה החד פעמית שאכלו עליה ומבערים בשירותים את כל שאריות החמץ שנותרו. פירורים דקים יזרקו עם המפה, עיקר ההקפדה על חתיכות גדולות – לשירותים.
אחר כך מטאטאים היטב את המקום וזהו…
לגבי סעודה שלישית יש כל מיני אפשרויות בפוסקים, או שסומכים על כך שאוכלים תבשיל חם בצהריים [הרי אכלנו את הפת מוקדם בבוקר בצהריים כבר שוב רעבים ואז אוכלים תבשילי פסח], או שקמין מוקדם מאוד בבוקר ומספיקים לאכול פעמיים פת עד סוף זמן אכילת חמץ, עם הפסק באמצע לטיול או לימוד שלא יהיה חשש ברכה שאינה צריכה.
אין לאכול מצה שאינה שמורה ביום זה כיון שניתן על פי דין לצאת בה ידי חובה בפסח.
חג כשר ושמח.
שלום כבוד הרב.
יש גם נוהגים, במקום אכילת פיתה וכו', לאכול מצה מטוגנת בשלמותה
(כדין כזית פת, שטוגן בשמן, שברכתו המוציא).
כך גם יורד האיסור של אכילת מצה בערב פסח
(מפני שלא יוצאים י"ח, במצה מטוגנת).
וגם לא חייבים לאכול בחוץ, ולהתקלח באקונומיקה.
זה לא בטוח מועיל, מהרי"ל מבואר שכל עוד לא בטל ממנה שם לחם, ומברכים עליה המוציא אסור לאוכלה בערב פסח, ואגב על מקלחת באקונומיקה אני גם מוותר לך..
אני אנסה שוב, פעם אחרונה…
הרב השיב לשואל בלינק להלן:
"מצה מטוגנת אינה פתרון טוב, כי ממה נפשך, באופן שיש בה כזית וזה עדיין פת, הרי אסור לאכול מצה בערב פסח, ואם כבר בטל ממנה שם פת ראה הכללים בסי' קסח סעי' י ובמשנה ברורה שם, אז מה הרווחנו הרי חובה לאכול פת… ".
הקושיה היא :
1. אם המצה שלמה, ולא שבורה, ויש בה כזית , אז ברכתה לעולם המוציא. אעפ"י שהיא מטוגנת.
2. לאחר הטיגון בשמן, לא יוצאים בה י"ח בליל הסדר. מפני שביטלנו את הטעם שלה.
3. אז, לכאורה, כן מותר לאכול בער"פ. אעפ"י ששם פת נקרא עליה.
4. הרמ"א, בסימן תע"ר, אוסר עוגות מקמח מצה (בערב פסח). לעומת זאת, המשנה ברורה מתיר קניידלאך.
למה? גם לעוגות אין טעם מצה?
אלא, ההבדל הוא שיש שינוי במהות – הקניידלאך עברו בישול. העוגות מצות היו אפייה ונשארו אפייה.
גם כאן, בעצה של מצות מטוגנות, יש גם שינוי בטעם, וגם שינוי במהות.
5. אם הבנתי טוב, אז גם בפתרון לעיל:
עד שעה עשירית , מותר כביצה (50 גרם). לאחר מכן (סעודה שלישית), רק כזית.
6. העצה הנ"ל היא של הרב עובדיה זצ"ל, יחוה דעת סצ"א. הרב יצחק לוי (הרב של ערד), מסביר אותה טוב בלינק וידאו להלן (ברימון, בסינון הגבוה, רואים). לפני כן הוא מסביר איך גם לשיטת הרמ"א, ערוך השולחן ועוד, יהיה מותר מצה עשירה.
תודה.
לינק –
https://din.org.il/2021/03/04/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%92-%d7%91%d7%a1%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%91-%d7%a4%d7%a1%d7%97-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%96%d7%90%d7%aa-%d7%a9%d7%97%d7%9c/
לינק להסבר ע"י הרב יצחק לוי –
https://youtu.be/RWvom_BEp_M?t=3259
כשאתה כותב שאתה מנסה פעם אחרונה אני נבהל מאוד, מה יהיה אם לא אצליח להסביר מה שכתבתי בפעם אחת?….
אסביר גם אני פעם אחרונה כדי לא לגזול מזמנך, אבל תקרא היטב!
לגבי המנהג שלא לאכול מצה בערב פסח, נראה במהרי"ל וכבר אצטט אותו, שלא די בכך שאנחנו פוגמים את המצה מלשמש למצוה, צריך שתהפך ברכתה להיות מזונות כמו קניידלאך, ולכן מצה מטוגנת כזית לא טוב, ועכשיו אני מצטט, כיון שנתת לי רק הזדמנות אחרונה…
ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות ערב פסח
[טו] וגם לא יאכל בערב פסח מצה הראויה לצאת בה דהיינו ענייה אבל עשירה רשאי. אמר מהר"י סג"ל מותר לתת לקטנים מצה בערב פסח. אבל לגדולים הוי אסור כבועל ארוסתו בבית חמיו. ומשום הכי יש נוהגים כשחל ערב פסח בשבת לעשות שלש סעודות על ידי מצה עשירה. אמנם לא חזינא רבוותא קשישא דעבדי הכי דקשה לצאת ידי כל רבותינו. שאם ילוש ביין קרוב לודאי שנתערב מעט מים בעת הבציר, וכתבו רשב"ג וסמ"ג דעל ידי מים כל שהו מחמיץ ולא שייך ביטול דבטבע תליא מילתא. וע"י חלב ג"כ בקל יתערב מים בעת החליבה, בסמ"ק וכן שמן ודבש נהגינן לאסור אפילו מן הכוורת. ועוד דאין לברך עליו המוציא. ועל ידי סחיטת מי פירות נמי הלא ר"י לא רצה לעשות הלכה למעשה דלא כרש"י דפי' דבלא מים מקדמת ומחמצת ואין יכול לשומרו מחמץ נוקשה דהירושלמי משמע כדבריו. ואף על גב דליכא תלתא קראי בחמץ נוקשה, מ"מ מדרבנן אסור בהנאה מההוא דחיטי קורדנייתא לפי' ר"ת, כ"ש על ידי מי ביצים, ועוד שאין לברך עליו המוציא למקצת רבותינו. וע"י מצה אפויה ומפוררת ונילושה בעושר דלמא לא חשיב עשירה אחר אפיה וראיה ממילחא בירושלמי. וכן מן הרוקח שהתיר לחולה וזקן שרויה ביין. ועוד הלא כורכה ואוכל חרוסת עמה וכן פסח אוכל עמה. ויש כתבו לטבול מצה דכריכה בחרוסת אלמא דלאחר אפיה לא נעשית עשירה הכא נמי כי הדר מפרר ואופה לא נעשית עשירה. ואם היה אדם בעל נפש וראוי ליטול את השם היה לו לעשות מצה מפוררת מבושלת דהוי מעשה קדירה ונימוח וברכת' מיני מזונות ונפיק במיני תרגימא. אבל לא ראיתי נוהגין כן, חוץ מן אחד מן הגדולים שעשה ביין וחברו עליו תלמידיו מטעמא דלעיל. וטוב לעשות בפירות כסמ"ק ומהר"ם, וכדאי רשב"ם [לסמוך עליו] בשעת הדחק וחד לישנא פרק בתרא דיומא. [וכן נהג מהר"י סג"ל שעשה סעודה שלישית בפירות – כשחל ע"פ בשבת -].
הארה חשובה לכולם, יש לשים לב שבכל העניין הזה של הבוקר אם אוכלים חמץ אז חוץ מהניקיון והכל, צריך לנקות את השיניים, לגבי עצות מה מותר לעשות למי שמחמיר בציחצוח בשבת, הרבנים אולי יחכימו אותנו.
כל אחד ישים לב שאין לו משהו בין השיניים, בדרך כלל לא נשאר לחם בין השיניים, ואז יאכל משהו קשה כמו תפוח ישתה כוס מים והכל בסדר.
האם אין חשש לפירורים שעלולים לשבת בין השיניים עד האפיקומן?
הארה נוספת שהרבנים יחכימו אותנו, אדם שיש לו כל מיני התקנים בפה כמו כתרים שיניים תותבות וכדו' איך יזהר הוא שלא יבלעו שוב מהחמץ וכן שיהיו שוב נקיים?
אדם יכול לבדוק בין השיניים, עם קצת תשומת לב אתה יודע אם יש משהו.
לגבי שיניים תותבות נהגו שלא לאכול חמץ חם 24 שעות קודם זמן איסור חמץ.
השאר תגובה