שאלה:
שלום וברכה
בבית הורי המנהג בקידוש הוא שהמקדש עומד והשאר יושבים. הורי הינם בעלי תשובה וכששאלתי את אבי מדוע הוא מקדש באופן זה ענה לי שכך לימדו אותו בישיבה לחוזרים בתשובה. כעת כשאני לומד הלכות קידוש לא מצאתי שום מקור למנהג זה. ברצוני לשאול האם עלי להמשיך לנהוג בביתי (מנהגי אשכנז) באופן זה או שמא עלי לשנות ממנהגי? במידה ועלי לשנות ממנהגי כיצד עלי לנהוג בזמן שאני מתארח אצל הורי (אני מקדש להם מפני שאבי סובל מסכרת) או הם אצלי? האם יש מקום להמשיך לנהוג כך אצלהם מפני כיבוד הורים? (אם אומר לאבי שהוא נוהג לא נכון הדבר עלול לפגוע בו וגם איני בטוח שיקבל את זה) {עוד חשבתי שיש מקום להמשיך לנהוג כך גם בביתי מטעמי חינוך, כדי שילדי לא יראו שאני משנה ממנהג אבותי.}
תודה מראש
תשובה:
זה מנהג לא נכון, אני מניח שפשוט בישיבה אחד מקדש לכל הבחורים ולא כולם יכולים לשמוע מהמקום, לכן הם עומדים סביבו, כך עשו גם בימי נעורי בישיבת חברון, זה בסדר ולא מעכב, אבל זה לא המנהג הנכון, הנכון הוא שכולם יעשו כמו המקדש. בלילה המנהג הכי נכון שעומדים בויכולו ויושבים בברכות וביום יושבים, אבל מי שיש לו מנהג לעמוד כל הקידוש גם זה בסדר. בבית אביך תעשה כמנהגו ובבית תשנה, ותסביר לילדים שאתה עושה לפי הוראת רב.
מקורות:
בבית יוסף בסי רעא הביא בשם הכל בו שאין לעמוד בקידוש משום שצריך קידוש קבע וקידוש במקום סעודה, ובבית יוסף שם דחה את דבריו, והכיח מהרמב"ם בהל' סוכה שאין בכך בעיה, שכן הרמב"ם כתב שבליל סוכות מקדש בעמידה ואחר כך יושב ומברך לישב בסוכה. ועל פי זה פסק שם בשו"ע סעי' י שהקידוש הוא בעמידה. אולם הרמ"א שם הביא את דברי הכלבו להלכה, וכן מנהג ליטא ואשכנז כמובא שם במשנה ברורה. אולם מנהג הספרדים כדעת השו"ע כמובא שם בכף החיים שכן מנהג האר"י וקהילות הספרדים שאין הקפדה שלא לעמוד.
על המנהגים השונים בענין זה וטעמיהם, ראה ס' הלכות שבת בשבתו ח"א עמ' שסג – שסה.
עי' בספר ארחות אבות פ"ט סעי' כג [מנהגי תימן], "ויש נהגו שהנשים והבנות יושבות על מקומן בשעת הקידוש".
השאר תגובה