לתרומות לחץ כאן

תגובה על הודעת נאצה וגינוי על החרדים

שאלה:

חמותי לשעבר שלחה לי הודעת נאצה שמכילה תוכן של שנאת חרדים והסטה נגד ר.חיים קנייבסקי

הגבתי כך:

כמה חבל לראות כמה שונאים יש לחרדים, ממש כמו נאצים ששונאים חרדים לחינם וממצאים עליהם שטויות והבלים.
כל מי ששונא וממציא וכותב כאלה הודעות עתיד להשרף בגיהינום ושום צעקה לא תועיל לו.
אבקש לא לשלוח אלי יותר הודעות נאצה ושטנה שכאלה.
לעולם לא.
תודה.
ואמליץ לך לא להפיץ כאלה הודעות אם שולחים לך, שלא חלילה יהיה לך חלק בעוול ובשנאת החינם הזו.
איך אשה מבית כמו שלך הגיעה למצב כזה?
פשוט עצוב.
עד כאן

הייתי חייב למחות זה הכעיס אותי.

האם זו הנהגה נכונה במקרה זה?

תשובה:

שלום ידידי, כפי שהרגשת, לטעמי אין מקום לתגובה כזו… כאשר אנחנו מגיבים צריך לחשוב מה תגובתנו תיצור, באיזה אופן היא תועיל, ותדע לך כלל, שאגב מכעיס אותי מאוד אצל הרבה דרשנים, בעיקר מסגנון מסויים, לעולם אל תגיד תשרפי בגיהנום, ובכלל אין צורך להזכיר את הגיהנום. אם אנחנו רוצים לקרב מישהו, או אפילו אין סיכוי ממש לקרבו, אבל אנחנו רוצים לקדש שם שמים בהליכותינו, הדיבור שלנו תמיד צריך להיות בנחת באהבה ובפיוס.

לגבי "חייב למחות", הכלל במחאה שאם היא לא תועיל את הפטור ממנה, כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע, וכל שכן שמצוה יותר לומר את הדברים באופן שהם נשמעים.

מה שיש לכתוב במצב כזה הוא בסגנון הבא [בערך]:

הצטערתי לראות שגם את נפלת בפח של ההסתה הפרועה שמתנהלת בתקשורת בימים האחרונים, הסתה שאין לה בסיס. נכון הדבר שיש לשמור ולהקפיד על הנחיות הקורונה, ורוב ככל הציבור החרדי מקפיד על כך, עוד יותר מאחרים, שהרי מצות ונשמרתם מאוד לנפשותיכם היא מצוה מהתורה,  נכון שיש כאלו שנוהגים בענין זה שלא בסדר, אבל שימי לב מה ההתייחסות לכאב לב של אדם שנפטר רבו והוא מלווה אותו במרחב הפתוח לדרכו האחרונה [כאשר רוב המלוים הם נערים צעירים שכבר עברו קורונה בקפסולות שלהם, ואחרים חלקם הגדול מחוסנים כהוראת הרבנים לקחת את החיסון], ומה ההתייחסות להפגנות בלפור, שאין בהן שום טעם ותועלת מלבד עוד שיסוי וקרע ושסע בעם, אלימות חסרת טעם מתוך רצון להחלפת שלטון נגד רצון הבוחר. כששאלתי על כך מישהו הוא אמר : "הפגנה מותר לפי החוק, ולויה אסור". כלומר אין הגיון אפדמיולוגי להבדל בין הפגנה ללווית רב גדול, יש רק הבדל אחד, צורך או רצון של שמאלני שונא נתניהו רדוד ושטחי, מותר לפי החוק, וצורך של אדם חרדי אסור, נרמס ואינו לגיטמי. כאשר מתנכרים כך באופן שיטתי לציבור שלם, ולא מתחשבים בשום צורך שלו, לא בתקציב, ולא בהתייחסות פרטנית לצרכיו בקורונה, שום כלום, כיצד יגיבו בשוליים? ישמעו לחוק שרומס אותם בכל תחום, או שיעשו דין לעצמם, ויאמרו "אני לא בלויה, אני בהפגנה נגד מלאך המוות, והכל מותר"??

הגיע הזמן, והיום כשאני חי חיי תורה אני רואה את זה כל כך, שנדע לאהוב אחד את השני, להשפיע רק טוב אהבת חינם חסד וכל הדברים הטובים, וכך נחייה חיים שמחים ומאושרים מתוך רוממות הרוח והתעלות.

הציבור החרדי הוא הציבור האיכותי ביותר במדינת ישראל, כולו הטבה חסד, חיי רוח, שאיפות, חינוך, אהבת חינם, את מוזמנת להכיר מקרוב ולא ליפול טרף לידי אנשים קטנים ונכלוליים בתקשורת או בפולטיקה העכורה.

אם כל אחד מאיתנו יחשוב רק כיצד להשפיע טוב, לחייך כל יום לעוד שלושה אנשים, להכיל אנשים אחרים להבין אותם ולקבל את זה שלא כולם חייבים לחשוב כמוני, העולם יהיה הרבה יותר יפה ונעים.

בהצלחה.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. קיבלתי.
    חבל שקשה לי כל כך ליישם גישה מקרבת ורכה יותר, במיוחד עם אנשים שהם ממש אנטי חרדים, קשה לי מאוד אבל עם זאת אני מבין שהצדק עמך, ואגב יש אנשים שלא תועיל להם לא גישה תקיפה ולא גישה מקרבת.
    גם אני לא חושב שמועיל להזכיר גיהנום, אבל לא התגברתי הפעם

  2. יש לי "ויכוח" איתך בנושא הנקרא "תועלת"… אינני חושב שהפוסט שלך יחזיר אותה בתשובה, יש מושג של קידוש ה', "ראו פלוני כמה נאים מעשיו", כאשר אתה באופן עקבי נוהג בצורה מכבדת מקרבת לא מתלהמת לבבית שמראה על מלאות נפשית, שם שמים מתאהב על ידך וגם מלאך רע בעל כרחו עונה אמן. התוצאה לא חייבת להיות ניכרת לעין, אבל זה חשוב. חשוב בכל ההיקף של הענין, יכול להיות אפילו בנוגע לילדים מה הם ישמעו בבית…

  3. אני מבין, אני לא מתווכח עם זה.
    ראה כבודו, יש שני סוגי נפשות (כמובן יש יותר אבל לדידן זה לענ"ד מתחלק לשניים):
    1. נפש שמסוגלת להכיל את האמת גם אם היא חדה כתער
    2. נפש שלא מסוגלת להודות באמת וצריכה שינעימו לה את הדברים, יעטפו אותן בנייר צלופן יפה ונעים וכד'

    לרובא דעלמא לא יועיל גישה מספר 1, בימנו קשה מאוד לקרב ככה יהודים לאביהם שבשמיים.

    אז אני מבין ומסכים עם מס' 2 (וכמובן אין הכוונה לעוות חלילה את האמת, אלא להנגיש אותה בנעימות)

    אבל אני זקוק לעזרה כיצד לעשות זאת כיוון שאני כבר שנים מספר לא מצליח לשנות את הגישה שלי (הצלחתי למתן אותה אבל עדין רחוק)
    כשאני בהידברות עם אנשים אני כמעט תמיד מדבר רק בנועם וברכות, אבל כשמדברים נגד גדולי ישראל, קשה לי מאוד, בפרט שאותה הודעה דיברה נגד כל האברכים בעולם היהודי

  4. דוקא במקרה הספציפי הזה זה מאוד קל… אנחנו באמת כרגע בפוזה לא נעימה ולא נוחה, עם ישראל כולו טרוד מודאג וכו' מכל המצב, כל הגורמים בכל התחומים עושים הכל כדי למגר את המגפה, מומחים מכל העולם ממלצים בכל פה כיסוד ראשון על ריחוק חברתי, ואנחנו נתפסים כמתנהגים בחוסר הגיון, בילדותיות, בחוסר התחשבות, בנוקשות וקשיות עורף, והייתי אומר אפילו בכסילות… האמת כולנו יודעים אותה, שיש כאן שילוב של כמה נקודות: ראשית יש אינספור גוונים בציבור החרדי, ולהקיש מאחד לשני, זה לא הוגן ולא נכון. שנית, יש תחושה רבת שנים של קיפוח וחוסר התחשבות, מה שיצר חוסר אימון אולי חסר הגיון לפעמים, אבל לא בנו האשם. הצרכים שלנו שונים ולוחצים, אצלנו תפילה במנין, לימוד תורה זה תמצית החיים הרוחניים והגשמיים כאחד, יש קושי גדול להתמודד. הבתים קטנים וצפופים ולא מאפשרים בידוד וסגר ועוד ועוד. וכאשר אנחנו רואי שמה שהחילונים מאמינים בחשיבותו כמו הפגנות טפשיות חסרות תוחלת ועוד זה מותר בכל מחיר, ותפילה במנין מרווח וכו' אסור, זה גורם עוד יותר לניתוק וכו'. כל זה נכון, אבל כל זה לא מובן לאנשים שלא נמצאים בפוזיציה הזו… וככל שנבין את המקום שלהם, איך הם רואים את המצב, ונלמד גם עד כמה יש שדואגים באופן ציני להשתמש בבורות הזו נגדנו ולהתיס ולסלף ועוד. נבין שהם באמת באמת לא אשמים. וממילא אין מקום לכעס כלל וכלל, רק לנסות להסביר להכיל, והאמת גם לבלוע, כי אנחנו באמת במצב מורכב…

  5. אכן מורכב.
    אגב, גם אני לפני יור מעשור כשהייתי במקום "שלהם", שלא השתייכתי לעולם שומרי התורה והמצוות מעולם לא גיניתי חרדים, ולא שנאתי, להיפך, כשהייתי עובר בתור חייל בתחנה המרכזית והיה חסיד חב"ד שמציע להניח תפילין, הייתי נענה ברצון ובשמחה.
    לכן, בתור אחד שהיה במקום החשוך והקודר של עולם רחוק מתורה ומצוות, אני יודע מה הם חושבים ואיך הם מרגישים.
    אבל מכאן ועד לגנות? להשמיץ? לשנוא?

  6. כשיש מצבי לחץ במדינה, והם מקבלים תחושה שבגלל שהחרדים הולכים ללוויה של הרב יהיה עוד סגר, או ההדבקה תגבר, השנאה גואה, ואכן מוטל עלינו לשים לב יותר בזמנים כאלו ולא לתת חרב בידם… בזמן מלחמת יום הכיפורים הורה מרן הרב שך לבחורי הישיבות לחזור לישיבות מיד לאחר שמחת תורה משתי סיבות: 1. עם ישראל זקוק להרבה זכויות. 2. במצב כזה שחיילים מגוייסים וכולם מודאגים אין אפשרות שבחור ישיבה יסתובב ברחוב. זה נכון שאנחנו יודעים שהעולם עומד בזכות התורה, ולא צריך שום התנצלות על כך שלא מתגייסים וכו' וכו', אבל זה לא הזמן להסביר, זה הזמן להסתגר בישיבה ולא להוציא לאנשים את העיניים… על דרך זו יש להתנהג בזמני לחץ.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל