שאלה:
האם מותר לשתות וויסקי שהיה מיושן בחביות שרי?
ראיתי כמה וכמה תשובות שהתירו, אך ידוע לי שהציבור המהדרין כן מחמיר בזה , ושאלתי זה למה? מי הם השיטות שפסקו להחמיר?
כל השו״תים שראיתי בענין הקילו , יש מישהו שהחמיר בכתב ולא רק מפי השמועה?
תודה
תשובה:
שלום וברכה
הנושא קצת מורכב, ואסביר: בשו"ע יו"ד סי' קלח סעי' א נאמר, שאם אין בה נקבים שסתמו אותם בדברים אחרים, אלא היא מעץ דחוק, יש לנקותה היטב, ומותר להשתמש בה, אולם אם יש בה נקבים שהניחו בהם נסורת וכד’, יש לשטוף ולנגב אותם היטב, כדי שלא ישאר בהם שום שמץ של יין, [ועדיף להגעילם לאחר הניקוי]. וראה שם עוד כמה פרטים בענין זה. הבעיה כאן, שיש רצון מיוחד לשים את המשקה החריף בחבית יין, כדי שהוא יספוג מטעם היין! וזה כבר משנה את התמונה לגמרי, כיון שכאשר יש רצון בטעם הוא לא בטל אפילו באלף, וחוששים לכל טעם קטן שנכנס. ולכן הקפידו מאוד שלא להשתמש בחביות כאלו. אמנם יש שטענו שאין רצון שטעם היין יכנס בויסקי, אלא שהיין מפיג מעט את טעם העץ, ומונע נזק מהויסקי.
בשו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' כח מאריך מאוד בצדדים אלו ועוד, ומסיים שכיון שלא נתברר הדבר באופן ברור ובין המומחים עצמם יש סגנונות שונים ועדויות סותרות, אינו רוצה להתיר.
