חותמות יין על ידי מנעול מספרים

שאלה:

הנני בזה להציע בפני כת"ר הערה במוצר חדש הנמצא בשוק בחו"ל, ונהיה נפוץ מאוד בימים מועטים מפני רב התועלת שיש בו.
והוא פקק הסותם בקבוקי יין העשוי עם מערכת סגירה כמין מנעול מספרים, ויש בו ג' גלגלים שבכל אחד יש ספרות מן 0 עד 9, באופן שא"א לפותחו אלא ע"י קוד מסויים בן ג' ספרות, ועתה רוצים להשתמש בו כדי להתיר אותו מדין סתם יינם (כב' חותמות הנצרכים לדעת השו"ע גם בזמננו), ולהפקיד אותו אצל המשרת הקבוע בבית ואפי' למשך כמה שעות ביממה.
והספק הוא דהגם אם ננקוט כדברי רוב הראשונים ואחרונים שנקטו שגדר של חותם הוא אפ' באופן שלא יהיה מנכר זיופו אלא שיש טורח לעשות כן , ואכן נוכל להגדיר ד"ז כטורח גדול (המציאות הוא דלנסות את כל האפשרויות לוקח בערך 20 דקות) ובגדר חותם בתוך חותם , וכמ"כ י"ל דאין זה בכלל דברי השו"ע (ס' קיח ס"ג) "ודפוסים אע"פ שיש בהם כמה אותיות, לא חשיבי אלא כחותם אחד, כיון שקובעין אותם בבת אחת" מאחר שע"י כל סיבוב שעושה בכל אחד מהמספרים הרי הוא עושה טירחה נוספת כדי לפותחה ואין זה בב"א.
אלא דאכתי יש להסתפק דאולי יש לדמותו לניקור הבשר שהביא השו"ע (שם סע' ה') "אם שלח על ידי עובד כוכבים, ירך בלא חותם, אם היא חתוכה כדרך שישראל חותכה אחר חטיטת הגיד, כשרה. וכן כל חתיכה שניכר בה ניקור הישראל, כגון בנטילת חוט דידא וחוט שאצל החזה" ובטעם הקולא כתב הרשב"א (חולין דף צג:) דהוא משום שיש בזה טרחה גדולה, אלא דכתב שם הש"ך דהיתר זה הוא רק בדיעבד, ועוד כתב שם המנחת יעקב (כלל לב סקל"ח, והו"ד בספר חלקת בנימין סקנ"ב) דרק מקילים בכה"ג שהסימן הוא בגוף הבשר ולא בדבר צדדי.
ובפשטות הטעם שהוא רק בדיעבד הוא משום דכל החיתוכים הם רק היכי תמצי להגיע לסימן א', ואם חסר א' מהם אין כאן היכר כלל שהבשר כשר, ולפ"ז יש מקום לומר דה"ה קוד זה דאע"פ שיש מספרים מ"מ כולם הם רק כדי להגיע לקוד שהוא מספר שלם ובלא"ה לא מועיל כלום וממילא הוא רק בדיעבד ועוד דבעינן גם שיהיה בגוף הדבר והכא ליתא.
אלא דאכתי לא זכינו להבין מאי שנא דין זה מסימן שעשוי ע"י כתיבת מילה שמורכבת מכמה אותיות דודאי שהיא מועילה כב' חותמות הגם שבין כולם נעשה מילה א', ולכן אנו נבוכים לאיזה דין לדמות את הפקק הנ"ל.
המצפה לתשובתכם
מרדכי סמקה
מקסיקו סיטי

תשובה:

שלום וברכה

בעיני פשיטא ששלושה מספרים הם כמו שלוש אותיות וזה כשר ומותר לכתחילה. 

מה שחיתוך וניקור אחד שלם הוא רק חותם אחד, זה מפני שכל עוד אין את כל הרישום כלל לא ניכר כאן שזה מהיהודי ואין כאן אפילו סימן אחד. נכון הדבר שיש טורח ומשך בעשיית הסימן, אבל חצי סימן הוא כלום, זה לא היכר כלל שיהודי עשה זאת. משא"כ כתיבת אות, שהיא סימן בפני עצמו, ולכן שתי אותיות זה שני סימנים. וכך גם כאן, כל גלגל במנעול הוא סימן בפני עצמו, למרות שהפתיחה בפועל תעשה על ידי כלל הסימנים יחד. זו בכלל לא הנקודה.

יישר כח על הדיון המעניין ואופן הצגתו המקיף.