שאלה:
שלום וברכה. וויסקי בלי הכשר שעמד בחבית של יין גויים, מה דינו?
תשובה:
שלום וברכה
הנושא קצת מורכב, ואסביר: בשו"ע יו"ד סי' קלח סעי' א נאמר, שאם אין בה נקבים שסתמו אותם בדברים אחרים, אלא היא מעץ דחוק, יש לנקותה היטב, ומותר להשתמש בה, אולם אם יש בה נקבים שהניחו בהם נסורת וכד’, יש לשטוף ולנגב אותם היטב, כדי שלא ישאר בהם שום שמץ של יין, [ועדיף להגעילם לאחר הניקוי]. וראה שם עוד כמה פרטים בענין זה. הבעיה כאן, שיש רצון מיוחד לשים את המשקה החריף בחבית יין, כדי שהוא יספוג מטעם היין! וזה כבר משנה את התמונה לגמרי, כיון שכאשר יש רצון בטעם הוא לא בטל אפילו באלף, וחוששים לכל טעם קטן שנכנס. ולכן הקפידו מאוד שלא להשתמש בחביות כאלו. אמנם יש שטענו שאין רצון שטעם היין יכנס בויסקי, אלא שהיין מפיג מעט את טעם העץ, ומונע נזק מהויסקי.
בשו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' כח מאריך מאוד בצדדים אלו ועוד, ומסיים שכיון שלא נתברר הדבר באופן ברור ובין המומחים עצמם יש סגנונות שונים ועדויות סותרות, אינו רוצה להתיר.
כאמור, יש שהקלו בזה בטענה שאין רצון שטעם היין יכנס בויסקי, אלא שטעם היין יעמעם את טעם העץ, וזה לא נחשב מלתא דעביד לטעמא, זו סברא מענינת שאינני יודע אם עבודתית היא נכונה ואם זה פותר את הבעיה. עכ"פ הקפידו להמנע מכך ויש כאלו שמקובל שהם בסדר.
במפורש הרב משה פיינשטיין זצל התיר וגם מובא בשמו של המנחת יצחק ממצסטר אנגליה שהתיר.והרעיון המרכזי בכל הנושא הזה הוא שאין מערבין משקה במשקה כי מה שנותר בחבית שרי לאחר שרוקנו אותו נשארים רק ההבל אדים .אין שום משקה מעורב .מסתמך על רבה הראשי של בריטניה הרב מרביס שהוא בקי מאוד בנושא זה
אנחנו לא מדברים על אדים אלא על מה שבלוע בחבית ויש דין של כבוש כמבושל.
נכון שמעיקר הדין התיר, אבל למעשה שיבח את המחמירים והורה להשתדל בזה:
האגרות משה (יו"ד א סימן סב) מחדש כי אע"פ שהיין הבלוע בחביות משפיע על הוויסקי, מאחר שהשפעתו זניחה יש לו דין קיוהא שאין אוסר בתערובת. מקור הדברים הוא בגמרא:
"בעא מיניה רב נחמן בר יצחק מרב חייא בר אבין: שמרים שיש בהן טעם יין, מהו? אמר ליה: מי סברת חמרא הוא? קיוהא בעלמא הוא" (ב"ב צז.).
וזאת גם הסיבה כי יש להתיר את היין אשר הושהה בחביות יין כי הטעם הנכנס לשכר זניח ביותר.
אולם, בסיום תשובתו כותב האגרות משה:
"זהו הנכון לע"ד להלכה ולמעשה, ולכן ודאי שאף שאין לאסור, דבר טוב עשה ידידי כתר"ה שראה שיהיה בלענדער /בלענדעד/ ידוע שהוא בלא יין ובלא חשש איסור אחר כדי שיהיה ראוי גם לבע"נ הראוי להם להחמיר ולכן אמינא לפעלא טבא דמר יישר. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין".
השאר תגובה