שאלה:
שלום לרב,
פתאום יש לי מין דחף להרהר על המצוות שלי. אם לא הוצאתי מפי אבל הרהרתי האם אבדתי את המצווה.
תודה
תשובה:
אין כל משמעות למחשבות לא רצוניות, זה כלום לגמרי…
אם זה חוזר על עצמו, וגורם לך להרבה צער וסבל ומועקה, יש לזה פיתרון, אני מעתיק לך תשובה בנושא שהתפרסה כאן באתר:
שלום לך.
כמה סבל וכאב לב יש במצב המטורף אליו נקלעת, מחשבה "אסורה" שאינך יכולה להפסיק מלחשוב עליה, ודווקא בזמנים בהם את ממש לא רוצה לחשוב עליה היא צפה ועולה במלוא עוצמתה.
תופעה זו היא תופעה מוכרת מאד, והיא נקראת "כפייתיות". ואולי אסביר כאן הסבר קצר על התופעה.
התופעה נקראת באנגלית obsessive compulsive disorder ובקיצור o.c.d. התרגום לעברית הינו הפרעה אובססיבית קומפולסיבית.
וההסבר – האובססיה היא המחשבה שמפריעה, והקומפולסיה היא הפעולה להרגעה מהמחשבה, כגון מי שהמחשבה הטורדנית שלו היא שיש לו חיידקים רבים בידיים, הפעולה להרגעה תהיה שטיפת ידיים שוב ושוב.
אולם ישנם מקרים בהם נראה רק את האובססיה בלי הקומפולסיה, כלומר אין פעולות הרגעה, אבל יש את המחשבה הטורדנית שמצליחה לשבש את שלוות חייו של האדם הסובל מזה לחלוטין, משום שמאחורי המחשבה הטורדנית מסתתרת חרדה קשה מאד עד כדי תחושת חרדת מוות, החוויה היא נוראה, תחושות כאילו אני עומד לצאת מדעתי, משהו חיצוני שמשתלט עלי ואין לי יכולת לשלוט במחשבות שלי. אכן מטריד ומפריע. גם לחיות כבן או בת זוג של אדם הסובל מכפייתיות זו משימה לא קלה.
הטיפול במקרים אלו יכול להיעשות בשני דרכים, אחת ארוכה וקצרה, ואחת קצרה וארוכה.
הטיפול המומלץ ביותר הוא שילוב של תרופות אנטי חרדתי (s.s.r.i.) למשך כשנה, עם שיחות טיפוליות מסוג c.b.t. דהיינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
ניתן גם לנסות שיחות בלבד, אך האמביציה הנדרשת במקרים אלו בטיפול חייבת להיות גבוהה במיוחד.
אני חייב לציין כי במקרים של אובססיות בלבד ללא קומפולסיות יעילות התרופות פחותה מאשר במקרים שיש קומפולסיות, אך עם כל זאת כדאי ומומלץ על שילוב.
לסיכום: כדאי לגשת לטיפול אצל מטפל/ת מוסמך/ת בגישה הקוגניטיבית התנהגותית, (תמיד ישנה עדיפות למי שיש לו הסתכלות דינאמית) ולחשוב עם המטפל האם חייבים לשלב תרופות למשך תקופה, או שניתן במקרה זה להסתדר עם שיחות טיפוליות בלבד.
בהצלחה רבה.
