ברכות התורה למי שקם אחרי השקיעה

שאלה:

מי שהלך לישון לפני השקיעה וקם אחרי השקיעה – האם הוא צריך לברך ברכות התורה? ומה הדין אם קם אחרי צאת הכוכבים? תודה רבה!!!

תשובה:

שלום וברכה

א. לפני חצות הלילה לא ניתן לברך ברכות השחר. לכן אם אתה קם לפני חצות, למרות שחייבים ליטול ידים אין לברך על כך, אלא לפני תפילת שחרית יש לטנפם או ללכת לשירותים ואז ניתן לברך על נטילת ידים.

ב. ברכת אלוקי נשמה אף היא זמנה מחצות. וכך גם המעביר שינה ושאר ברכות השחר.

ג. ברכות התורה נחלקו הדעות אם מברכים באופן זה, ראה במקורות את המחלוקת ואת העצה לצאת מן המחלוקת.

מקורות:

א. ראה ביאור הלכה בתחילת סי’ ד. כמו כן בתחילת הלילה שייך רק טעם הרא”ש לחיוב הנטילה – שידיו מטונפות, ולא שייך טעם הרשב”א של בריה חדשה, שהרי כתוב חדשים לבקרים וכו’ ועדיין לא בוקר.

ב. ראה קצות השולחן סימן ה סעיף ה, וכף החיים סי’ מו ס”ק מט וסי’ מז ס”ק כט.

ג. באופן כללי, אם ישן שינת קבע על מיטתו אפילו בתחילת הלילה, עליו לברך ברכות התורה מיד כשהוא קם אם רצונו ללמוד. ואם נרדם אחר כך שוב וקם אינו מברך שוב ברכות התורה. אלא שבאופן זה, כדי שלא להכנס לספק ראוי שיכוין בברכתו שאינו רוצה לצאת ידי חובה אלא לזמן שהוא ער ואם ירדם יצטרך לברך שנית.

במקרה שהלך לישון בתחילת הלילה בכוונה תחילה על דעת לקום כעבור שעה שעתיים וללמוד, נחלקו הפוסקים אם שינה זו נחשבת הפסק ולחייבו על ידי כך לברך ברכות התורה כשיקום.

ראה שו”ע סי’ מז סעי’ יב – יג ובמשנה ברורה שם ס”ק כח – כט. ובערוך השולחן הוסיף, שאם הוא יודע שהוא מתעתד לחזור לישון אין הוא חייב לברך אלא אם כן היה הדבר לאחר חצות הלילה.

על מחלוקת הפוסקים במי שישן בתחילת הלילה מתוך כוונה לישון לאחר מכן פעם נוספת את שנתו העיקרית, ראה שו”ת מהרש”ם ח”ג סי’ שלז שחייב לברך פעמיים אך כדי לצאת מן הספק יעשה תנאי כנ”ל, ולעומתו בשו”ת קרן לדוד סי’ יא ותשובות והנהגות ח”א סי’ טז שמברך לאחר השינה העיקרית שביניהן, וע”ע מש”כ בזה בשו”ת מנחת יצחק ח”י סי’ ז.