שאלה:
סבא וסבתא קנו את דירתם בה חיו על שהתגרשו. הבית היה כתוב על שם שניהם וגם אחר הגירושים הם השאירו את זה כך. האם החצי שם הסבתא נחשב שלה לכל דבר ועניין?
תשובה:
שלום וברכה,
דירה שרשומה על שם בני זוג הדירה שייכת לשניהם בשווה. מאחר והרישום בטאבו הוא קניין לבן זוג בחצי מהנכס. יש מקרים יוצאי דופן שהרישום לא קובע, אם התנה שהרישום הוא לשם רישום בעלמא ולא כדי להקנות לבן זוג. או באשה שהכניסה לפני הנישואין הון עצמי [שלה או של אביה] עבור רכישת דירה, שנחלקו בזה פוסקי זמנינו האם הרישום בטאבו הוא קניין או שמא יש לראות זאת כנדוניא שהכניסה האשה והכל חוזר אליה בעת הגירושין. אבל אם הדירה נרכשה במהלך הנישואין ורשמו את הדירה בטאבו על שם שניהם הרישום מהווה קניין, ואם מתגרשים הדירה מתחלקת לשניהם.
על כן אם אין מו"מ בין הצדדים יש לראות את הדירה כשותפות בין בני הזוג. ואם צד אחד טוען שהדירה שייכת לו עליהם להתדיין בבית דין כדי להוכיח את דבריו.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות הלואה סימן ס סעיף יב:
אשה שטוענת על הקרקעות שהניח בעלה, שחציים שלה ממעות שנפלו לה מבית אביה, והשטרות כתובים בשם שניהם, הדין עם האשה. ואם כתובים בשמה לבד, והיא טוענת שכולם שלה, כולם שלה.
הנושא של חלוקת ממון בעת גירושין הוא נושא ארוך וסבוך, והתשובה לעיל נכתבה בתמצית, רק אם אין התדיינות בבית דין שהדין הוא שחולקים בשווה. אבל כאמור כל טענה יכולה לשנות את הדברים.