שאלה:
שלום,
אני אכלתי בסעודה פחות מכזית לחם, ואחר כך אכלתי סלטים ובשר, אז אני אכן פטור מלברך שהכל עליהם כי הם נפטרו בברכת המוצא אבל מכיון שאכלתי פחות מכזית לחם, אני גם פטור מברכת המזון, מכאן השאלה: האם אני בכל זאת חייב לברך ברכה אחרונה אחרי אכילת סלטים ובשר, כמובן מדובר במקרה שאכלתי כזית או יותר בשר בתוך זמן של אכילת פרס?
תשובה:
בהחלט חייב לברך ברכה אחרונה, יתר על כן, הלחם גם יכול להצטרף לכזית לברכת בורא נפשות, נניח אכלת חצי כזית לחם וחצי כזית בשר – הברכה בורא נפשות כמבואר בסי' רי. אמנם ההנחה שלך שבגלל שאכלת ביס מהלחם אתה פטור מלברך על הבשר אף שאכלת כל כך קצת לחם, אינה מוחלטת כלל, המשנה ברורה מסופק בכך ואני מעתיק לך את לשונו:
משנה ברורה סימן קעז
(ג) פוטרתן – ואם אינו חפץ לאכול פת אלא אוכל מעט פת כדי לפוטרם כתבו האחרונים דיש להסתפק אם יכול לפוטרם דלא שייך לומר שהם נטפלים להפת כיון שלא היה חפץ באכילתו וכ"ש כשאכל רק פחות מכזית או אולי כיון דדרך העולם לקבוע סעודה על הפת ברכת הפת פוטרתן בכל גווני וע"כ כתבו דבאופן זה טוב יותר שיברך על השארי דברים הברכה הראויה לכל אחת ולא יאכל פת כלל אם לא בשבת ויו"ט דאז מצוה לאכול כזית פת חשוב הוא ונעשו הכל טפלים לו:
תודה רבה!
האם ספק של משנה ברורה שייך גם למקרה כאשר מישהו כן בסך הכל אכל כזית של לחם בתוך הסעודה, אך לא בתוך זמן של אכילת פרס
אם תשים לב, הספק שלו הוא אפילו באופן שאוכל כזית, אבל כל המטרה היא רק לפטור את המאכלים ואין כאן אכילת פת ממש, ובאופן זה גם צידד שזה לא מועיל… שים לב שכזית זה ממש חצי פרוסה…
תודה, הבנתי!
רק אוסיף ברשותכם שלדעת הרב עובדיה זצ"ל, במקרה שאכל חצי כזית פת וחצי כזית בשר – לא מברך כלל ברכה אחרונה כלל,כיוון שברכת בורא נפשות אינה כוללת ומותר לברך אותה אך ורק על מה שנתקנה.
מקור – חזו"ע ברכות, עמוד רסב, הלכה ג
הספר אינו לפני ברגע זה, אבל תבדוק היטב אם הוא מדבר על המקרה הזה או באופן שאכל פרי משבעת המינים, שאז באמת נחלקו בזה הדעות.
מדובר אכן גם על המקרה הזה, מוכרים לי פסקיו של הרב עובדיה ובפרט גם בנושא הזה, זוהי פסיקה ידועה ומוכרת, והרב עובדיה מסביר בתשובתו שברכת בורא נפשות אינה ברכה כוללת ואין לברכה אלא על מה שנתקנה, והיא איננה נתקנה על פת, גם לא בהצטרף חצי שיעור וכד'
כדאי לשים לב שבני ספרד אם יברכו בורא נפשות במקרה שציינתם נכנסים לדעת הרב עובדיה לספק ברכה לבטלה והרב עובדיה הביא בתשובה של כעשרה עמודים רשימה של אחרונים שסוברים שבמקרה כזה הברכה לבטלה…
זה נראה שהמשנה ברורה מדבר על לכתחילה. אבל מברכים בורא נפשות גם אם זה בדיעבד?
נדון של המשנה ברורה הוא לגבי ברכה ראשונה, האם נפטר בהמוציא, אבל ברכה אחרונה הרי אינו מברך על הלחם מצד עצמו, כך שאין לו במה הפטר ולכן ודאי מצטרף לבורא נפשות. אמנם יש מהספרדים שלא הסכימו עם המשנה ברורה בזה וסברו שאין צירוף ברכות שונות לבורא נפשות.
השאר תגובה