שאלה:
ראיתי שהאגר"מ יו"ד ח"ג מ"ז ד' נקט לאסור כל שימוש בשעון שבת. ואח"ז כתב שלעשות שלעולם לא ידלק מותר וכן שישאר דלוק לעולם מותר. אבל אסור מצד מוקצה.
לא הבנתי אם מותר מדוע זה מוקצה?
גם לא הבנתי למעשה מה שיטתו, אסור או מותר לאחר את זמן ההדלקה. כלומר למשל אור שאמור להדלק ב5 בערב, האם מותר להזיז בשבת ולגרום שידלק רק ב6.
ומה הצד לאסור, הרי זה עדיין לא דלוק, וא"א לומר שזה גרם כיבוי, יש צד לאסור כזה דבר? [חוץ מזה שראיתי שהחזו"א אחז שבשעון שבת יש בונה]
תשובה:
שלום וברכה
לדעת האגרות משה כל שינוי בשעון שבת שיוביל לשינוי בפעולה נחשב מלאכה גמורה ולא גרמא, כיון שזה מובנה בשעון. ולכן, גם אם אתה מאחר כיבוי או הדלקה וממשיך מצב קיים, לדעתו זו מלאכה גמורה, כיון שאין רלוונטיות לכך שמצב זה כבר היה מובנה בשעון בזמן אחר, כרגע אתה קובע זמן לכיבוי או הדלקה ויוצר זאת.
ממילא לדעתו, כיון השעון אסור בשימוש בשבת, הוא גם מוקצה, ולכן גם אדם שלא יוצר שינוי בשעון גם לא בזמן מאוחר, אלא גורם שהכיבוי הקיים עכשיו ימשך לעולם, עצם הזזת הזיזים אסורה לגביו משום מוקצה.
תודה על המענה
אבל הוא כותב שם על אופציה מסוימת שמותר אבל מוקצה, אני מעתיק לשונו:
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן מז
ובעושה שלא ידלק כלל אלא שישאר כמו שהוא עתה וכן כשעושה שלא יכבה כלל ליכא איסור מלאכה אבל עכ"פ אסור מדין מוקצה
הסברתי: כאשר השעון עכשיו כבוי, ואני דוחף את כל הזיזים פנימה כך שלא ידלק כלל, או מסיט את המתג שלו ל-0 כך שלא ידלק כלל [בשעונים שיש בהם אופציה כזו], אין בעיה של גרימת כיבוי והדלקה, שכן מעתה כבר לא ישתנה מצבו כלל, אבל יש בעיה של מוקצה בעצם הליצה על הזיזים או המתג.
אבל אם זה פעולה מותרת, אז הזיזים לא צריכים להיות מוקצה, כי ניתן לעשות איתם פעולת מותרת. מקסימום כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לצורך גופו.
שתי אפשרויות [הוא לא מפרט מספיק שם]: או שסבר שזה לא נחשב תשמיש היתר, כי הרי זה לא השימוש המיועד לו, אדם שמעוניין לבטל את ההפסקות וההדלקות מנתק את השעון ולא עושה זאת בצורה כל כך מסורבלת, זה רק בגלל השבת אתה רוצה לבצע זאת כך. ממילא זה כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו תשמיש היתר. או יתכן שאינו נקרא תשמיש של היתר, כי זה לא "שימוש" אלא אופן למניעת צער, אינני יודע אם זו סברא נכונה.
השאר תגובה