שאלה:
לישיבה שבבעלותי היו מעולם קשיים כלכליים, את שיעורי ההלכה בישיבה היו מוסרים הרמי"ם בבקיאות שלא בהכרח היו בעלי הלכה, הציע לי ידידי שיש לו ידיד מו"צ חשוב בעיר אחרת שהגיע להתגורר בעירנו, שאקח אותו לשיעורי הלכה (ללא שכר), אכן אותו מו"צ מסר שיעורים בישיבה כמה שנים והתחבר לישיבה ולתלמידים באופן מיוחד עד כדי שהפך להיות הרב של הישיבה, מרוב עדינותו ואצילותו של אותו מו"צ הוא רמז כמה פעמים שהוא רוצה שכר על עבודתו. מידי פעם נתתי לו סכומים לא גדולים במיוחד (כי הוא הרי עובד בהתנדבות), למעשה אחרי שקלטתי שהוא רציני ברצונו לקבל משכורות מסודרות הודעתי לו בידידות שמכיון שלישיבה אין כסף אני אמצא מלמדים בהלכה או רמי"ם מבישיבה או מוצי"ם מבחוץ בלי תשלום.
היום אני שומע שיש בליבו עלי על משכורות שכביכול חייבים לו וכן דמי פיצויים. אנחנו מאוד מיודדים והוא לא רוצה לתבוע בדין תורה וכדומה את הישיבה. השאלה האם אנחנו חייבים לו משכורות ופיצויים (כי הרי הוא מסר שיעורים בישיבה יום יום כמחצית השעה) או לא (א.שאילו היינו יודעים שע"ד כן הגיע ברור שלא היינו לוקחים אותו. ב. לא סוכם ע"כ מעולם. ג. גם מה שקיבל לא היה סכומים קבועים וכמובן בלי תושי שכר) ?
אגב: היום על משרתו נמצא מלמד לדינים מקצועי בכמה סמינרים, שבא עם סיכום ברור איתו שמוסר שיעורים ללא שכר.
תשובה:
שלום וברכה,
לא פירטת מה היה תנאי ההתעסקות. האם פירשת לו בכניסתו לעבודה שהעבודה בחינם. האם היו משכרות קטנות מסודרות מידי חודש בחודשו?.
אם התנת שהעבודה בחינם, אין עליך חובת תשלומים ולא חובת פיצויי פיטורין.
אם לא התנת צריך לשמוע טוב מה היו הדברים כדי לקבוע האם הוא חשב שהוא אמור לקבל שכר או לא.
אם לא היו משכורות מסודרות אלא מענקים מזמן לזמן בזמנים רחוקים הרי זה הוכחה שתנאי ההתעסקות ללא שכר. אם היו מענקים קבועים כל חודש יש כאן הוכחה שעבד עם שכר.
יש לשמוע את הפרטים כדי לקבוע האם יש סיבה לפיצויים והשלמת משכורות או לא. או שהצדדים יתפשרו ביניהם. העובדה שעבד ללא תלוש משכורת לא פוטרת את המעביד מפיצויי פיטורין.
בהצלחה.
