שאלה:
שלום רב!
רציתי לשאול האם זה טוב שאישה עושה שירות לאומי או שיש עם זה בעיה ועדיף שלא תעשה?
תשובה:
שלום וברכה
רוב ככל גדולי ישראל אסרו את ההשתתפות בשירות לאומי מכל וכל, בהם מרן החזון איש וכל גדולי זמנו, וראו בזה פירצה חמורה ואפילו עקירת חומות הדת, ואסביר. הרי בעצם כל אחד שואל את עצמו מה הבעיה… השירות הלאומי אינו בצבא, אלא בכל מקום אזרחי כמו בית ספר או בית חולים וכדומה, מקומות שמותר לאשה לעבוד בהם ככל שמדובר בעודה אזרחית ולא בשירות לאומי, כך שמה בעצם ההבדל. גדולי ישראל ראו בעצם השלטון של הצבא על בנות צעירות, משהו שהוא עקירת הדת, שלטון גברי מחייב על אשה, ובפרט שמדובר בגברים שאינם דתיים, נוגד את כללי הצניעות.
שליטה של הצבא על אורחות חייה של נערה זה דבר שלילי שעלול לגרום לבעיות צניעות וכדומה. ומשום כך כל הבנות החרדיות מקבלות פטור מלא משירות ולא הולכות לשירות לאומי. התרומה של נערה בישראל לעם ישראל, הוא בהיותה בעזרת ה' בעתיד אם מסורה בישראל המגדלת ילדים לתורה ויראת שמים ותומכת בבעלה בלימוד התורה. האם היא עקרת הבית והיא עמוד השדרה של הפנימיות הרגש והרוח בעם היהודי. בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכותן עתידים להגאל!
שבת שלום ומבורך.
לרב שלום כל מה שכתב הרב נכון לצבא ואסור לבת להתגייס .שירות לאומי זה התנדבות לאחר שבת מוציא פטור מהצבא והיא יכולה להפסיק אותו בכל רגע שתרצה .ולא שונה מכל מעבודה ששם גם צריך לעבוד במקום ראוי
גדולי ישראל בזמנו, החזון איש הרב נגיס הרב מטשיבין ולאחריהם מרן הקהילות יעקב ועוד ראו גם בפעילות התנדבותית כזו יהרג ואל יעבור, משום שכל הרעיון של שהירות הלאומי הוא סתירה לערכי הצניעות, הרעיון כביכול גם אשה אמורה להתגייס רק זה לא מתאים לאופיה הדתי ולכן היא חייבת לתרום באופן אחר, זה דבר שגורם שינוי בכל התפיסה היהודית מה שחששו שמוביל לעיוות חשיבה המביא לדרדור רוחני. גם מה שכתבתי קודם נכון גם בהתנדבות, נניח שהיא יכולה לעזוב, אבל כל עוד אינה עוזבת, כי היא לא רוצה לעזוב, היא מוכרחת לכללים ולשלטון של בני אדם שאינן משלנו עליה. על כן הגר"מ אליהו זצ"ל הראשון לציון והרב הראשי ועוד רבים מרבני הציונות הדתית התנגדו לכך בכל תוקף.
עדיין לא כל כך מובן לי למה זה אסור. ואם זה שירות במקום שרק נשים נמצאות בו?
שתי סיבות, אבל תחילה אדגיש שלא אני יודע לקבוע זאת, אלא חכמי ומאורי ישראל שאסרו זאת, ובראשם מרן החזון איש שטען שיש בזה יהרג ואל יעבור:
1. עצם השירות הלאומי מקורו בתפיסה שבעצם האשה גם חייבת בגיוס כמו האיש, אלא שהיא עושה זאת באופן של פשרה והסכמה בשירות לאומי. תפיסה זו מנוגדת להשקפת התורה שלפיה אין דרכה של אשה לצאת בכלי זין, כלומר אין לה כל חיוב ציבורי כזה, ועצם החובה הזו סותרת לכל כבודה בת מלך פנימה. אם לא נלחם בעצם התפיסה, יש לה השלכות רבות על כל התפיסה במהותה של בת ישראל.
2. בשונה ממקום עבודה רגיל, כאן הצבא שולט על תפקידה של הנערה, היא נתונה לפקודותיו, וזה סותר את הצניעות, שאשה נתונה למרותו של גבר זר.
הרב, אני מודה שלא כל כך הבנתי.
לידיעתי, שירות לאומי אינו תחת מסגרת צבאית וניתן להפסיקו כאשר רוצים. יש היום מסגרות דתיות מאד של שירות לאומי אשר אין בהן חשש לדרדור רוחני של הבת, כמו הדרכה במקומות לימוד תורניים, השתתפות בגרעינים תורניים, התנדבויות ועוד. בנוסף ישנן מסגרות שירות המשלבות שיעורי מדרשה בערבים וכדומה.
וגם אם אמנם נכון הוא שדבר זה הוקם כפשרה למול הצבא, האם לא ניתן לראות בכך מסגרת המאפשרת שנת חסד ותרומה לכלל ישראל?
אחרי הכל השירות הלאומי מאפשר שנה שלמה של חסד לעמ"י, בת שמקדישה שנה לכך בגילאי 18-19 לבטח קונה חשיבה על כלל ישראל ונקודות חשובות דומות.
ואם כן, מה הבעיה בכך?
לתרום שנה למען עם ישראל זה דבר נפלא, ואני מכיר אנשים שכל חייהם התנדבות ולא רק שנה אחת. אמנם עצם התפיסה שלפיה כביכול אשה בעצם צריכה ללכת לצבא רק היא עושה משהו במקום כדי להתנצל על כך, היא תפיסה שמנוגדת להשקפת התורה. אשה פטורה מהצבא כי כל כבודה בת מלך פנימה ואין דרכה של אשה בכלי זין! כך לכתחילה וכך הצורה של בת ישראל, ואין צורך בשום פשרה! וכל אמירה כזו שמתפרשת כצורך בפשרה יש בה סוג של חילול ה', וכביכול הסכמה בשפה רפה שאכן אשה צריכה להתנצל על כך שאינה הולכת לצבא.
שלום הרב,
קראתי את כל התשובות כאן ואני מנסה להבין, הרי כשבת מצהירה שהיא דתיה היא מקבלת פטור מהצבא ומשירות, היא לא מחוייבת לעשות לא את זה ולא את זה, השירות הוא רק אם היא מתנדבת ואף אחד לא מחייב אותה לעשות את זה במקום הצבא לכן אני לא מבינה מה הבעיה כאן. השירות לא בא כי מחייבים אותה לעשות משהו במקום צבא כי בפועל היא לא חייבת לעשות כלום, אלא כדי לתרום באופן שהיא בוחרת בלי קשר לצבא.
ההסבר הנוסף שנאמר, לגבי הכפיפות לצבא, גם לא ממש מובן לי כי השירות הלאומי נפרד מהצבא ולא נמצא תחתיו אלא תחת הרכזים של אותו מקום התנדבות, ובכל מקרה, בכל מקום עבודה או לימודים נהיה תחת מישהו שיכול להיות חילוני, ודווקא בשירות ההתחייבות למקום היא פחותה ממקום עבודה.
ולגבי העניין של יהרג ובל יעבור לגבי השירות, האם זה לא מוגזם לגמרי? לפי זה אם בסיטואציה מסוימת היו מאלצים אותי לעשות שירות לאומי הייתי צריכה למות? זה לא קצת קיצוני?
אשמח למענה
תודה
כאשר היא בוחרת לא לבקש פטור אלא לעשות שירות לאומי היא בעצם כן תחת שלטון הצבא, כיון שלמעשה לא נפטרה משירות אלא זה נעשה במקומו.
כמו כן, יש הרי הרבה אפשרויות התנדבות בלי התנייה של "במקום צבא", ההתנייה הזו יש בה חילול ה', כי היא בעצם קובעת שאשה בעצם צריכה להתגייס והיא עושה את זה "במקום גיוס".
האמירה יהרג ואל יעבור לא נאמרה על ידי אלא על ידי החזון איש זצ"ל מתוך תפיסה שיש כוונה מוחלטת לחלן את הנוער, אם נכנס למצב של אותה תקופה נבין שזו לא היתה הגזמה כלל.
ראיתי שבנו של הרב מרדכי אליהו (הרב שמואל) טוען שאביו לא התנגד בצורה גורפת לשירות לאומי והיו הרבה מצבים שהתיר כששאלו אותו, וזה היה תלוי בעיקר אם הבת יכלה לעשות את השירות בהתנדבות כי כמדומני שפעם זה היה חובה מהחוק, ובתנאי שהשירות בצניעות, ידוע לכם משהו על כך? לכאורה אם זאת באמת הייתה דעתו אז מי שרוצה לסמוך עליו יש לה על מה לסמוך, לא?
אין לי מושג מה היתה דעתו, אבל רוב הגדול של גדולי וחכמי ישראל התנגדו לשירות לאומי לבנות באופן גורף ונחרץ ביותר.
מה זה משנה מה רוב גדולי ישראל אומרים? הרי כבר דובר על כך פה באתר שמי שרוצה ללכת אחר רבו לא צריך להסתכל על רוב ומיעוט וזה שייך בעיקר במחלוקת תנאים ואמוראים
אין סמכות לשום רב בן זמנינו לחלוק על כל אותם גדולי הדור הקודם שאסרו זאת החריפות וראו בזה פרצה גדולה מאוד.
מדוע אין סמכות?
והרי המציאות משתנה תדיר, ופוסקים בוחנים אותה בעיניים אובייקטיביות ולעיתים משנים את הפסקים. והרי כבוד הרב כתב באחת התגובות למעלה: "האמירה יהרג ואל יעבור לא נאמרה על ידי אלא על ידי החזון איש זצ"ל מתוך תפיסה שיש כוונה מוחלטת לחלן את הנוער, אם נכנס למצב של אותה תקופה נבין שזו לא היתה הגזמה כלל." – משמע, דבר זה היה נכון בתקופתו של החזון איש, אבל מי אמר שזה המצב כיום בשירות הלאומי?
בשירות הלאומי כיום יש הרבה יותר ליווי אישי לבת, הבנה של המקום הנחוץ לה, וכן שילוב שיעורי מדרשה, מה שמשאיר את הבת מחוברת כל הזמן לתורה…
ובכלל – ההצגה של הדברים כביכול כל גדולי התורה בדורות שעברו התנגדו לשירות הלאומי מדירה באופן בוטה את הרב צבי יהודה, שתמך בהחלט בשירות הלאומי, האם הוא לא גדול דור בין זמנם?
(ועל זו הדרך הרבנים הציוניים דתיים שאין חולק שהיו גדולי דור שתמכו בהקמת המדינה, כגון הרב קוק זצ"ל שאמנם לא דן על השירות הלאומי (למיטב ידיעתי) אך אין חולק שהיה תומך ברעיון לו הוצב בזמנו, הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל, הרב אברהם שפירא זצ"ל) ועוד רבים אחרים).
אינני יודע לומר מה כל אותם רבנים שהזכרת היו סוברים, אבל אם הזכרת את הראי"ה קוק זצ"ל אזי חבל שהציבור הדתי לאומי אינו תמיד מכיר אותו וגם לא תמיד מציין לכל פסקיו אלא רק למה שנוח… לצורך הענין הוא אסר לנשים להשתתף בבחירות משום שכל כבודה בת מלך פנימה… על חברות כנסת הוא לא חלם אפילו… נשים אינן בוחרות לדבריו! אז ודאי שלא הולכות לשירות לאומי.
השאר תגובה