לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

שירות לאומי – מה הבעיה?

שאלה:

שלום רב!
רציתי לשאול האם זה טוב שאישה עושה שירות לאומי או שיש עם זה בעיה ועדיף שלא תעשה?

תשובה:

שלום וברכה

רוב ככל גדולי ישראל אסרו את ההשתתפות בשירות לאומי מכל וכל, בהם מרן החזון איש וכל גדולי זמנו, וראו בזה פירצה חמורה ואפילו עקירת חומות הדת, ואסביר. הרי בעצם כל אחד שואל את עצמו מה הבעיה… השירות הלאומי אינו בצבא, אלא בכל מקום אזרחי כמו בית ספר או בית חולים וכדומה, מקומות שמותר לאשה לעבוד בהם ככל שמדובר בעודה אזרחית ולא בשירות לאומי, כך שמה בעצם ההבדל. גדולי ישראל ראו בעצם השלטון של הצבא על בנות צעירות, משהו שהוא עקירת הדת, שלטון גברי מחייב על אשה, ובפרט שמדובר בגברים שאינם דתיים, נוגד את כללי הצניעות.

שליטה של הצבא על אורחות חייה של נערה זה דבר שלילי שעלול לגרום לבעיות צניעות וכדומה. ומשום כך כל הבנות החרדיות מקבלות פטור מלא משירות ולא הולכות לשירות לאומי. התרומה של נערה בישראל לעם ישראל, הוא בהיותה בעזרת ה' בעתיד אם מסורה בישראל המגדלת ילדים לתורה ויראת שמים ותומכת בבעלה בלימוד התורה. האם היא עקרת הבית והיא עמוד השדרה של הפנימיות הרגש והרוח בעם היהודי. בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכותן עתידים להגאל!

שבת שלום ומבורך.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. לרב שלום כל מה שכתב הרב נכון לצבא ואסור לבת להתגייס .שירות לאומי זה התנדבות לאחר שבת מוציא פטור מהצבא והיא יכולה להפסיק אותו בכל רגע שתרצה .ולא שונה מכל מעבודה ששם גם צריך לעבוד במקום ראוי

  2. גדולי ישראל בזמנו, החזון איש הרב נגיס הרב מטשיבין ולאחריהם מרן הקהילות יעקב ועוד ראו גם בפעילות התנדבותית כזו יהרג ואל יעבור, משום שכל הרעיון של שהירות הלאומי הוא סתירה לערכי הצניעות, הרעיון כביכול גם אשה אמורה להתגייס רק זה לא מתאים לאופיה הדתי ולכן היא חייבת לתרום באופן אחר, זה דבר שגורם שינוי בכל התפיסה היהודית מה שחששו שמוביל לעיוות חשיבה המביא לדרדור רוחני. גם מה שכתבתי קודם נכון גם בהתנדבות, נניח שהיא יכולה לעזוב, אבל כל עוד אינה עוזבת, כי היא לא רוצה לעזוב, היא מוכרחת לכללים ולשלטון של בני אדם שאינן משלנו עליה. על כן הגר"מ אליהו זצ"ל הראשון לציון והרב הראשי ועוד רבים מרבני הציונות הדתית התנגדו לכך בכל תוקף.

  3. שתי סיבות, אבל תחילה אדגיש שלא אני יודע לקבוע זאת, אלא חכמי ומאורי ישראל שאסרו זאת, ובראשם מרן החזון איש שטען שיש בזה יהרג ואל יעבור:
    1. עצם השירות הלאומי מקורו בתפיסה שבעצם האשה גם חייבת בגיוס כמו האיש, אלא שהיא עושה זאת באופן של פשרה והסכמה בשירות לאומי. תפיסה זו מנוגדת להשקפת התורה שלפיה אין דרכה של אשה לצאת בכלי זין, כלומר אין לה כל חיוב ציבורי כזה, ועצם החובה הזו סותרת לכל כבודה בת מלך פנימה. אם לא נלחם בעצם התפיסה, יש לה השלכות רבות על כל התפיסה במהותה של בת ישראל.
    2. בשונה ממקום עבודה רגיל, כאן הצבא שולט על תפקידה של הנערה, היא נתונה לפקודותיו, וזה סותר את הצניעות, שאשה נתונה למרותו של גבר זר.

  4. הרב, אני מודה שלא כל כך הבנתי.
    לידיעתי, שירות לאומי אינו תחת מסגרת צבאית וניתן להפסיקו כאשר רוצים. יש היום מסגרות דתיות מאד של שירות לאומי אשר אין בהן חשש לדרדור רוחני של הבת, כמו הדרכה במקומות לימוד תורניים, השתתפות בגרעינים תורניים, התנדבויות ועוד. בנוסף ישנן מסגרות שירות המשלבות שיעורי מדרשה בערבים וכדומה.
    וגם אם אמנם נכון הוא שדבר זה הוקם כפשרה למול הצבא, האם לא ניתן לראות בכך מסגרת המאפשרת שנת חסד ותרומה לכלל ישראל?
    אחרי הכל השירות הלאומי מאפשר שנה שלמה של חסד לעמ"י, בת שמקדישה שנה לכך בגילאי 18-19 לבטח קונה חשיבה על כלל ישראל ונקודות חשובות דומות.
    ואם כן, מה הבעיה בכך?

  5. לתרום שנה למען עם ישראל זה דבר נפלא, ואני מכיר אנשים שכל חייהם התנדבות ולא רק שנה אחת. אמנם עצם התפיסה שלפיה כביכול אשה בעצם צריכה ללכת לצבא רק היא עושה משהו במקום כדי להתנצל על כך, היא תפיסה שמנוגדת להשקפת התורה. אשה פטורה מהצבא כי כל כבודה בת מלך פנימה ואין דרכה של אשה בכלי זין! כך לכתחילה וכך הצורה של בת ישראל, ואין צורך בשום פשרה! וכל אמירה כזו שמתפרשת כצורך בפשרה יש בה סוג של חילול ה', וכביכול הסכמה בשפה רפה שאכן אשה צריכה להתנצל על כך שאינה הולכת לצבא.

  6. שלום הרב,
    קראתי את כל התשובות כאן ואני מנסה להבין, הרי כשבת מצהירה שהיא דתיה היא מקבלת פטור מהצבא ומשירות, היא לא מחוייבת לעשות לא את זה ולא את זה, השירות הוא רק אם היא מתנדבת ואף אחד לא מחייב אותה לעשות את זה במקום הצבא לכן אני לא מבינה מה הבעיה כאן. השירות לא בא כי מחייבים אותה לעשות משהו במקום צבא כי בפועל היא לא חייבת לעשות כלום, אלא כדי לתרום באופן שהיא בוחרת בלי קשר לצבא.
    ההסבר הנוסף שנאמר, לגבי הכפיפות לצבא, גם לא ממש מובן לי כי השירות הלאומי נפרד מהצבא ולא נמצא תחתיו אלא תחת הרכזים של אותו מקום התנדבות, ובכל מקרה, בכל מקום עבודה או לימודים נהיה תחת מישהו שיכול להיות חילוני, ודווקא בשירות ההתחייבות למקום היא פחותה ממקום עבודה.
    ולגבי העניין של יהרג ובל יעבור לגבי השירות, האם זה לא מוגזם לגמרי? לפי זה אם בסיטואציה מסוימת היו מאלצים אותי לעשות שירות לאומי הייתי צריכה למות? זה לא קצת קיצוני?
    אשמח למענה
    תודה

  7. כאשר היא בוחרת לא לבקש פטור אלא לעשות שירות לאומי היא בעצם כן תחת שלטון הצבא, כיון שלמעשה לא נפטרה משירות אלא זה נעשה במקומו.
    כמו כן, יש הרי הרבה אפשרויות התנדבות בלי התנייה של "במקום צבא", ההתנייה הזו יש בה חילול ה', כי היא בעצם קובעת שאשה בעצם צריכה להתגייס והיא עושה את זה "במקום גיוס".
    האמירה יהרג ואל יעבור לא נאמרה על ידי אלא על ידי החזון איש זצ"ל מתוך תפיסה שיש כוונה מוחלטת לחלן את הנוער, אם נכנס למצב של אותה תקופה נבין שזו לא היתה הגזמה כלל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל