איסור לא תהיה לו כנושה בגמ"ח

שאלה:

שלום וברכה.
אני מנהל גמ"ח הלוואות, כאשר כספי הגמ"ח הם מתרומות הציבור (לא כספי אדם פרטי)
לצערי אני נתקל בלא מעט לווים שאינם מחזרים בזמן את ההלוואה, ולייתר דיוק, ללא הפעלת לחץ מצידי, כגון איום להשתמש בשיקים לביטחון או אף בפועל להפקיד שיקים של ביטחון, או לפנות לערבים וכד', הם לא משתדלים להחזיר את ההלוואה.
ברצוני לשאל:
1. האם יש איסור לא יגוש בכספי גמ"ח שכאלו ?
2. האם עקרונית יש איסור לא יגוש בשימוש בשיק ביטחון, כאשר לא ברור לי אם יש ללוה את הכסף או לא ? (כבר קרו מקרים בהם הלוה לא רצה שאפקיד את השיק, אמנם לאחר שהפקדתי גיליתי שהיה כיסוי לשיק)
3. באם ידוע שהשיק ביטחון לא ירד, אמנם אם אפקידו הוא יעשה ללווה בעיות בחשבון ובעקבות כך הוא עשוי להתחיל לשלם. האם מותר להפקידו ?
4. האם יש איסור באיום שאפנה לערב קבלן אם הלווה לא יחזיר את ההלואה עד לתאריך מסויים ?

אודה אם תוכלו לחלק בתשובותיכם הן לגבי גמ"ח (כספי ציבור) והן לגבי כספי אדם פרטי שמלווה.

בתודה מראש.

תשובה:

שלום וברכה,

איסור לא תהיה לו כנושה נאמר רק אם ברור למלווה שאים כסף ללווה. אבל אם המלווה לא יודע עת מצבו של הלווה אינו עובר באיסור לא תהיה לו כנושה. ואין כאן ספק איסור כיון שהאיסור חל רק אם ברור שאין ללווה כסף. ולכן מותר לבעל הגמ"ח להפקיד את הצ'ק ביטחון כאשר לא מודע על מצבו הפיננסי של הלווה. אם יודע שהצ'ק יחזור ורק יגרום נזק ללווה בהפקדת הצ'ק יש להתרות בו תחילה שמפקיד את הצ'ק בעוד מספר ימים אם לא יפרע את חובו, ואז הלווה יחליט אם לפרוע את החוב או להכניס כסף לחשבון.

בכל מקרה מותר לפנות ישירות לערב קבלן, ואין צורך לפנות ללווה אלא יכול מיד לפנות לערב קבלן. הערב קבלן מתחייב שהוא פורע את החוב אם הלווה לא יפרע בזמן, ואין צריך לתבוע את הלווה תחילה כשיש ערב קבלן. וכ"ש אם הפנייה לערב קבלן תלחיץ את הלווה שמותר לעשות זאת.

אין הבדל אם מדובר בכספי גמ"ח או בכסף פרטי. ההבדל היחיד שבכסף פרטי אפשר להקל ולוותר על מועד התשלום, ואילו בכספי גמ"ח בעל הגמ"ח חייב לפעול כדי לבטח את הכספים ולדרוש את הכסף מיד, ואסור לו לוותר על חשבון כספים של אחרים.

בהצלחה.

מקורות:

איסור לא תהיה לו כנושה חל רק אם ברור שאין ללווה כסף – כסף הקדשים ריש סימן צז.

דינו של ערב קבלן שו"ע סימן קכט.