שאלה:
שלום
אני במקצועי מורה לאנגלית, אך בזמני הפנוי אני מלמד ילדים גמרא, בתשלום כמובן. לפני כמה שבועות פנה אליי שכן קרוב שביקש שאלמד עם בנו גמרא ואכן הגעתי ללמוד איתו, אך בסיום השיעורים האבא כל הזמן היה נותן לי שכר זעום מאד עבור זה, ממש בקושי חצי ממה שאני לוקח בדרכ, ואמרתי לו כמה פעמים שאני רוצה סכום יותר גבוה ואמר לי "בסדר", אך ראיתי שהעניין לא משתפר, ומצד שני לא היה לי נעים לסרב לו בגלל כסף, אך לא היה שווה לי הזמן הזה בעבור זה כי אני יכול בזמן הזה ללמד ילד אחר בסכום סביר (יש כאן מספיק ילדים בקהילה שמוכנים לזה, במיוחד בתקופה הזו), לכן אמרתי לו שבדיוק ביום ובשעה הקבועה שלי עם הבן שלו אני מתחיל ללמד גמרא בזום מספר תלמידים, אח"כ קצת הצטערתי ששיקרתי לו כי הייתי ממש ברגע שהוא שוב ביקש ממני ולא ידעתי מה לומר לו. אך עלתה לי שאלה, כיון שללמד תורה זה דבר מצוה ואמרתי לו שאני הולך להעביר ביום מסוים בשעה מסוימת שיעור לתלמידים האם זה נחשב נדר מצוה שנדרתי ? הרי בשעת האמירה בליבי בכלל לא התכוונתי באמת לעשות את זה. (אגב, מועד השיעור שאמרתי לו כבר היה לפני יומיים אז אולי זה נפ"מ לעניין התרת הנדר).
תודה רבה.
תשובה:
אין כאן ענין של נדר, שהרי לא אמרת נוסח שבו אתה מקבל על עצמך ללמד, אלא נוסח של סיפור, כאילו כך אתה באמת כבר עושה… ככלל אני חושב שמותר לך להיות אסרטיבי בנושא התשלום, ולומר לאנשים בדיוק כמה אתה לוקח…
בהצלחה רבה
