שאלה:
שלום כבוד הרב, בכריעות של עמידה יש לכרוע עם הברכיים או רק לכופף את הגוף ושהברכיים ישארו ישרות?
תשובה:
כורעים עם הברכיים ואז משתחוים עם הגוף, כך הוא הסדר, כריעה והשתחויה, למעט באמירת מודים שרבים נוהגים בהשתחויה בלבד.
מקורות:
- חכמים תיקנו לכרוע 4 פעמים בתפילת שמונה עשרה, בברכת אבות תחילה וסוף ובברכת מודים תחילה וסוף, וכך יעשו הכריעות: בתיבת ברוך כורע בברכיו, כשאומר אתה משתחווה לפניו, גב וראש, וקודם שאומר תיבת ה' מזדקף כך כתב בקיצור שו"ע כלל יח סעי' י"א, וכ"כ בס' אמת ליעקב להר"י קמנצקי. לגבי הכריעות בברכת מודים יש מנהגים חלוקים אם כורע גם בברכיו [חיי אדם] או רק בגופו כיון שאין שם תיבת ברוך [משנה ברורה קכג יב]. גם במודים הזקיפה בשם ה'.
- בסוף שמונה עשרה יש לכרוע ותוך כדי הכריעה לפסוע לאחור, ואז פונה לצד שמאל ואומר עושה שלום במרומיו, לימינו – הוא יעשה שלום עלינו, ולפניו – ועל כל ישראל וכו'. ורק אחר כך זוקף גופו. נמצא שאמירת העושה שלום לאחר הפסיעות. פסיעות אלו לכתחילה עקב בצד גודל, ואם אי אפשר די בכל שהוא, ראה ב"ח סי' קכג. יש אומרים שתחילה פוסע ברגל שמאל פסיעה קטנה עד שיהיה אגודלו סמוך לעקב הימני ושוב פוסע בימין עד שיהיה אגודלו כנגד עקב שמאלי ושוב בשמאל עד שיעמדו שתי רגליו שוות. וכך המנהג. ויש שהורו שכל פסיעה היא בשתי הרגלים, כלומר כל רגל פוסעת שלוש פסיעות אחורה ואין המנהג כך. לאחר מכן אומרים את יהי רצון, אדם שמתפלל ביחידות ממתין מעט כדי שיעור ד' אמות וחוזר, ואדם שמתפלל בבית הכנסת ממתין לכתחילה עד קדושה ואז חוזר, ובדיעבד לכל הפחות עד שיתחיל החזן חזרת הש"ץ. וכל זה חלק מענין כבוד התפילה וגילוי ההכנעה.
