שאלה:
שנים שקנו דירה וחילקו את הדירה לב'. החלוקה אינה יכולה להיות מוצהרת בעירייה מבעיות טכניות של תכנון ובניה, אשר על כן אחד הקונים הלך לבקש הנחה בארנונה בשל כך שמשפחתו מרובת ילדים בס"ד והוא זכאי להנחה אשר על כן נתנו לו הרשויות פטור מוחלט מהארנונה.
בסוף השנה עלה בדעתו שהפטור שלו הינו פוטר גם את חבירו וחבירו אינו זכאי על פי החוק אם היה ניגש לבד. וביקש ממנו שישלם לו על כך שהוא נהנה מזכותו בעירייה ובגללו אינו משלם ארנונה האם טענתו טענה או לאו?
תשובה:
שלום וברכה,
השכן שלא משלם ארנונה בגלל עבודת החבר שפעל לביטול תשלומי ארנונה, אינו חייב לשלם לחבר כבור מה שחסך לו את תשלומי הארנונה.
בהצלחה.
מקורות:
השכן נפטר מתשלומי ארנונה, ואין עליו תביעה שישלם ארנונה או תשלום חלקי. אולם היה מקום לחייב אותו לשלם שכר טרחה שפעל ועבד על ההנחה. אולם נראה שגם את זה לא נוכל לחייב אותו, כמבואר ברמ"א סימן רסד וז"ל: "מי שהציל ספריו וספרי חבירו, אם לא הוצרך להרבות הוצאות בשביל חבירו, אין חבירו חייב לשלם לו כלום (הגהות אלפסי פ' הגוזל). ונ"ל דווקא שירד תחלה להציל שלו, אלא שהציל גם כן של חבירו עמו. אבל אם ירד על דעת שניהן, חייב ליתן לו מה שנהנה, מאחר שהציל של חבירו, וכמו שנתבאר, כן נ"ל. וכן כל אדם שעושה עם חבירו פעולה או טובה, לא יוכל לומר: בחנם עשית עמדי הואיל ולא צויתיך, אלא צריך ליתן לו שכרו".
ובדרך כלל אדם שעושה טובה וגם חברו נהנה הרי זה כאילו ירד על דעת שניהם. אבל כאן החבר לא היה זכאי להנחה, ונמצא שמראש ירד רק על דעת עצמו וחברו ממילא נהנה מכך, ולכן לא יוכל גם לתבוע שכר טרחה מדין נהנה כיון שירד על דעת עצמו בלבד.
