שאלה:
לצערי קיימתי יחסי אישות עם גויה באופן שהיא לא יכולה להיכנס להיריון דהיינו שלא כדרכה.
אני אשמח לדעת מה האיסורים עליהם עברתי ובאיזו דרך ניתן לתקן את החטא
תשובה:
שלום רב,
האיסור הוא זנות עם גויה! שלא כדרכה נחשב לבעילה לכל דבר זה חמור ביותר כפי שכתב הרמב"ם בפי"ב מאיסור ביאה פרק יב: "עון זה אף על פי שאין בו מיתת ב"ד אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי ה'. ודבר זה גורם להדבק בעכו"ם שהבדילנו הקדוש ברוך הוא מהם ולשוב מאחרי ה' ולמעול בו".
ראה עוד מה שכתב החפץ חיים (נדחי ישראל פרק יט): “מה שכתבנו דמחוייב למסור נפשו על העריות לאו דוקא על הבעילה לבד אלא אפילו על חיבוק ונישוק של כל העריות או נכרית או נדה אפ”ה הדין דיהרג ואל יעבור דבל דבר שהוא אסור משום ע”ז וגילוי עריות ושפיכות דמים אפילו אין בו מיתה. אלא לאו בעלמא מחוייב למסור עצמו למיתה ובכל זה הוא עובר בלאו דלא תקרבו לגלות ערוה, שדברים אלו מביא לדי גילוי ערוה, ומזה ימלאו רתת ופחד הפושעים בנפשותם ומזנים עם נדות ועריות ונכריות ועוברים ברצון נפשם על עבירה חמורה כזה שהדין דצריך ליהרג ולא לעבור אפילו אם רוצים לאנסו. וגם חייב כרת על איסור זה אפילו אם הנוגה היא פנויה כמו שמבואר ביו”ד בסימן קפ”ג דאין חילוק בין פנויה לנשואה לענין איסור נדה כי כל הבא על הנדה חייב כרת ומבואר שם דכל הפנויות שלנו הם בחזקת נדות”.
אולם צריכים לדעת אין אין דבר העומד בפני התשובה. עיקרי התשובה היא הכרה בחטא, חרטה עמוקה וידוי, וקבלה לעתיד. ואין ספק כי חרטה עמוקה עם החלטה ברורה ונחרצת שלא להגיע למצבים שהיצר הרע יכול להתגבר עליך במצבים אלו. היא התשובה השלמה. (כוונתי שאתה חייב להחליט להתרחק מכל קשר עמהם, כדי שח”ו לא תבוא שוב לידי עבירה, ואז אין ספק כי הקב”ה יסלח לך על החטא הנורא).
ידוע גם הסיפור בעבודה זרה (יז,א): “אמרו עליו על ר”א בן דורדיא, שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה, נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים, אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה. אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים, אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים, אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: וחפרה הלבנה ובושה החמה. אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים, אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: ונמקו כל צבא השמים. אמר: אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה: ר”א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא”!
