שאלה:
ראובן קנה סולם בחנות במדינת ניו יורק אולם היה בו פגם שלא ניתן היה להבחין בו. ראובן נפל ונפצע ונזקק לטיפול רפואי. ראובן שכר עורך דין והוא תובע את היצרן בערכאות במדינת ניו יורק שישלם לו כמה מאות אלפי דולארים. היצרן שמעון היה יהודי שומר מצוות וכשנתברר לו שראובן הוא גם כן אחד שכזה, אמר לו שאינו יכול לתבעו בערכאות אלא רק לפי דין תורה ושאינו חייב לשלם לו אלא את שווי הסולם שהוא 75 דולאר. בשלחן ערוך חו"מ סימן כו' נפסק שאין לדון בערכאות, אולם במקרים מסויימים אפשר. מה הדין במקרה זה בו למעשה כל מי שקונה או מוכר עושה כן על דעת מנהג המדינה והסולם שנמכר אינו כשיר. שמעון היה מייצר ומוכר סולמות שאינם כשירים לפי החוק. מה הדין והמקורות?
תשובה:
שלום וברכה,
בעל מפעל שהוציא מתחת ידו סולם לא תקין, אם מדובר במקרה חריג [כל הסולמות טובים, אלא שקרה מקרה], אסור לתובעו בערכאות והתביעה חייבת להיות בבית דין כפי הדין המופיע בשולחן ערוך שיש לדון עם יהודי רק בביד דין שפוסק ודן לפי התורה הקדושה. הליכה בערכאות במקרה זה יש בו איסור חמור של מרים יד בתורת משה, וגם איסור גזל שמחייב אותו בממון שאינו חייב שהרי לא דן איתו בדין התורה, וממילא הרי שהוא לא מחויב בממון זה והוא מוציא אותו ממנו שלא כדין.
אמנם אם באמת ידוע ומפורסם שמדובר באדם נוכל שמוכר הרבה סולמות פגומים ומסכן את הציבור, אבל צריך לדעת בידיעה אמיתית וברורה ולא רק בשמועות ורכיליות. במקרה כזה יתירו ללכת לערכאות כדי שלא לתת מקום לרמאים להזיק את הציבור ולהינצל מעונש על ידי שהם תובעים ללכת לדין תורה ולא לשפוט בערכאות, וגם בגלל סכנת התושבים שיכולים להינזק מן הכלים שהוא מייצר. אבל מסתבר שבשאלה לא מדובר במקרה כזה.
בהצלחה.
