שאלה:
שלום וברכה,
האם בלק היה חייב לשלם לבלעם ?
דהנה, בלעם התנה שיאמר מה שהקב"ה ישים בפיו.
ואף אי נימא שהיה אסור לבלעם לקלל ולכשף נגד ישראל (יש מי שסובר בגמרא סנהדרין שאסור לגוי לכשף, והרמב"ם בהלכות מלכים לא הביא הדעה הזאת, וכמדומה לי שראיתי פעם שזה מחלוקת בין הלחם משנה והחזון איש), הלא אמרו במסכת ע"ז (סג ע"א) במקרה קצת דומה שצריך לשלם.
ואף אם נגיד שאין כח במה שאמר בלעם שיאמר מה שהקב"ה ישים בפיו, משום שכולם יודעים ומבינים שבתוך תוכו הוא רוצה לקלל, אז למה לא נגדיר אותו כאנוס (שרצה לעשות "מלאכתו" והיה אנוס ולא עשאה).
ובאמת כתוב שבלעם בא לקבל שכרו, אבל לא על מה שניסה לקלל, אלא על העצה שנתן.
וכמדומה לי שראיתי פעם שיש סוברים שבלעם לא היה מכשף אמיתי, אלא שהיה יודע עתידות, והיה מקלל קצת לפני הזמן, ומראה שהוא בעצמו גרם לקללה הזאת. ולפי הדעה הזאת, האם יש מקח טעות ?
זה לא שאלה כל כך להלכה ולמעשה, אבל אפשר אולי למצא מקרים הדומים (קצת).
אם הרב שליט"א יכול להשיב לי.
תודה רבה !
תשובה:
שלום וברכה,
בשכירות לדבר האסור חל חובת תשלומים וכמו שמצאנו באתנן שחייב לשלם לאשה את שכרה. ולכן גם כאשר יש איסור לגוי לקסום או לקלל חייב לשלם לפועל את שכרו. וראה עוד נתיבות סימן ט ס"ק א.
לגבי השאלה האם מגיע שכר לבלעם כאשר הגיע לקלל ולא קילל. מצד הדין אם נשכר לקלל ולא הצליח, האונס הוא של הפועל, ואין אפשרות לחייב את המעביד לשלם. אולם מצאנו שבלעם הגיע לדרוש את שכרו. בספר חבצלת השרון פרשת בלק עמוד תשצב מבאר את הכתובים בצורה נפלאה. שבפעם הראשונה נשכר בלעם לקלל, ולכן נגלה אליו הקב"ה ואמר לו "לא תלך עמהם לא תאור את העם". שכיון שנשכר לקלל אמר לו הקב"ה כי לא יקבל שכר כיון שלא יוכל לקלל. אולם בפעם השניה הגיעו אליו שרי בלק ואמרו לו את דברי בלק: "כי כבד אכבדך מאוד וכל אשר תאמר אלי אעשה" וכאן קציצת השכר הייתה כדי לבוא לבלק, וגם אם לא יקלל יקבל שכר על ביאתו לבלק. ולכן בפעם השניה אמר לו הקב"ה: "אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אותו תעשה" שבעם השנייה שהשכר על שיגיע לבלק, לכן התיר לו הקב"ה ללכת כדי שיקבל שכר על ההליכה, לא כן בפעם הראשונה שהשכר רק על הקללות, אמר לו הקב"ה שלא ירוויח שכר כיון שלא יוכל לקלל.
ולפ"ז נפלאים הדברים, שבלעם הגיע לבלק לדרוש את שכרו, אמר לו בלק "אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך השם מכבוד". שכיון שלא קילל לא מגיע שכר. ועל כך השיב בלעם ואמר " הלא גם אל מלאכיך שלחתי אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי השם" וכיון שגוף הקללות לא תלוי בו, ע"כ שקציצת השכר אינה עבור פעולת הקללות אלא לבור לבלק. ולכן דרש מבלק שישלם לו את שכרו.
בהצלחה ושבת שלום.
תודה רבה !
אז לפי זה לכולי עלמא היה צריך לשלם, גם לדעת הסוברים שלא היה ממש מכשף ולא היה בידו כח לקלל.
אבל כמדומה לי לגבי האונס, שאם הגיע העובד למקום עבודתו ובידו כלי אומנותו, ואירע אונס גמור, יש לחייבו לשלם במקצת. וכתוב שבלעם הגיע עם כלי אומנותו (אפשר ללמוד את זה מדברי רש"י שם כב, ז).
האם זה נכון ?
תודה !
היה כוח לקלל, אם משום הקללה בעצמה, או בגלל שידע לכוון את השעה הראויה. אבל היה כוח בקללתו. וכן נשכר לקלל.
אם האומן הגיע למקום עבודתו ולא עשה את פעולתו בגלל האונס של הפועל אין חובה לשלם לו. מה שנאמר שאם הגיע עם כלי אומנותו חייבים לשלם נאמר על אונס שאירע לבעל הבית, שלמרות שיוכל לבטלו אבל יצטרך לשלם לו על מה שהגיע.
השאר תגובה