מה נקרא דעתו להחזיר בשבת

שאלה:

יש לי שאלה שכעת לא מצאתי לה תשובה, אולי מרוב פשטות הדברים וקוצר הבנתי.

בגדר דעתו להחזיר קדרה ע"ג כירה בסימן רנג, מוסיף הרמ"א שדווקא אם דעתו להחזיר.

שאלתי היא, אם נקל כמו הבה"ל שם בס' ב', שאם הניח ע"ג ספסל ודעתו להחזיר בדעבד מותר, ויש לו צד שאפילו הניח ע"ג קרקע יועיל דעתו להחזיר בדעבד ע"פ אותם ראשונים, מה נקרא דעתו להחזיר?

כוונתי, בישלתי בשישי בבוקר תבשיל וכעת שמתי אותו בצד, או במקרר (נניח שדינו כקרקע) כי אין טעם שסתם ישב בחוץ, גם מפאת חוסר מקום, זבובים, טריות וכד'. אבל כוונתי לשים אותו על הפלטה בשבת (נניח שזה דבר יבש ואין בו בישול ואע"פ שהצטנן לגמרי אין בעיה של מחזי וכדעת הגר"א שם בס' ה' דלא כמג"א).

שאלתי היא עקרונית, האם דעתו להחזיר חייב להיות שהנחתי ע"ג קרקע היא רק ארעית ובאמת איני מעונין שתהיה כרגע על הקרקע, אלא שאני בתהליך של הכנת הבלעך וכו' ורק שם מקרי דעתו להחזיר, או גם מי ששם תבשיל על השיש לכמה שעות, וכרגע השיש הוא מקומו, אלא שכוונתו להחזיר לבלעך, האם גם זה נחשב כדעתו להחזיר? האם מצמצמים את המושג של דעתו להחזיר שדווקא אם הוא בסמיכות ממש אז מקרי דעתו להחזיר?

מקווה שהבהרתי את השאלה, תודה.

תשובה:

דעתו להחזיר הכוונה שאני לוקח עכשיו מעט מהאול ומתארגן ומיד מחזיר, מה שדעתי להחזיר לאחר זמן ועכשיו אני רוצה שיהיה במקרר, כמובן זה נקרא ממש נתינה בתחילה…

והנידון של חזרה היא בתוך השבת כשהתבשיל עבר עובד על הפלטה או הבלעך ולוקח אוכל מן הסיר אך עדיין חפץ שישאר על האש באופן המותר, ואז מותר להחזיר כשמתקיים התנאים המבוארים בשו"ע רנג, ב: כירה שהיא גרופה וקטומה ונטל הקדרה מעליה אפילו בשבת מותר להחזירה כל זמן שהיא רותחת: הגה: ועודה בידו (טור):

ולא הניחה על גבי קרקע: הגה: ודעתו להחזירה (טור):

ודוקא על גבה אבל לתוכה אסור ובתנור אסור להחזיר אפילו הוא גרוף וקטום והוא הדין לכופח אם הסיקו בגפת ועצים: הגה: ודוקא שהתבשיל מבושל כל צרכו (בית יוסף), ואז מותר להחזיר ואפילו לכירה אחרת אבל אם לא נתבשל כל צרכו אסור אפילו לאותה כירה (מיימוני פרק ג'). ויש אומרים דכל זה אינו אסור רק כשנטלו מן הכירה מבעוד יום ולא החזירו עד שחשכה אבל אם לקחו משם משחשכה אפילו הניחו על גבי קרקע מותר (ר"ן פרק כירה וכל בו). וכן נוהגים להקל בתנורים שלנו שיש להם דין כירה וסומכין עצמם על דברי המקילין וטוב להחמיר מיהו אם נצטנן לכולי עלמא אסור (בית יוסף). ויש אומרים דאם הוציא מאכל מן התנור אסור להניחו בכרים ובכסתות (הגהות מיימוני פרק ד'). יש אומרים דכל שהוא סמוך לחשיכה או סמוך לברכו שהוא קבלת שבת לדידן (הגהות מרדכי) אם הוא סמוך כל כך שאם נצטנן הקדירה אי אפשר להרתיחה מבעוד יום דינו כמו בשבת עצמו ויש מקילין בזה והמנהג להקל אך טוב להחמיר במקום שאין צורך כל כך. ודוקא על גבי כירה ממש אבל לסמוך אפילו לאש במקום שהיד סולדת בו שרי אפילו סמוך לחשיכה (הגהות מרדכי והגהות מיימוני). ובתנור אין חילוק בין להחזיר עליו או לסמוך אצלו ודוקא במקום שהיד סולדת אבל אין היד סולדת שם שרי אפילו בשבת כמו שיתבאר לקמן סימן שי"ח:

שבת שלום.

מקורות: