חשמלאי שעבד לפי שעות וגרם לנזק

שאלה:

שלום וברכה

הזמנתי חשמלאי שיעשה לי עבודות חשמל בבית, סיכמנו מחיר לפי שעות (120₪ לשעה) לאחר שעבד כמה ימים וסיים את העבודה ביקשתי ממנו עוד עבודה במקום אחר ושם סיכמנו שיעבוד בקבלנות לעומת זה החשמלאי טוען שלא סגרנו בבירור איך נעבוד לפי שעות או בקבלנות, מה שקרה החשמלאי עשה נזק ושרף 8 מנורות (יכול לקרות לכל אחד בלוח תל"פ כשמתנתק ה"אפס" הראשי אם החשמל לא מנותק) שעלות החומר הניזוק 800₪ ועלות ההחלפה כ 1000 (המנורות מותקנות בגובה 7 מטר וצריך פיגום כדי להגיע אליהם).
השאלות:
– האם החשמלאי חייב לישא בהוצאות או שלא?
– במידה ולא האם לפנים משורת הדין אני צריך להשתתף בכל ההוצאות או בחלקם?
– האם יש הבדל בדין אם העבודה בקבלנות או לפי שעות?
יצויין: הוא לא חשמלאי מוסמך אבל יש לו הרבה נסיון בתחום והוא עובד מקצועי והוא כרגע בלימודים למהנדס חשמל.

תשובה:

שלום וברכה,

מעיקר הדין החשמלאי חייב לשלם עבור הנזק שעשה, כדין אדם שהזיק. ואפילו אם לא הזיק בידיו, הרי חייב כדין שומר. ואין הבדל אם עובד בקבלנות או לפי שעות.

אולם לפנים משורת הדין ראוי שלא לגבות ממנו כלל. ואם החשמלאי הוא בעל משפחה שמצומצם בפרנסתו, ראוי גם לשלם לו על העבודה.

בהצלחה.

מקורות:

על הנזק שעשה חייב הפועל לשלם. מספרת הגמרא (בבא מציעא דף פג עמוד א): "רבה בר בר חנן תברו ליה הנהו שקולאי חביתא דחמרא. שקל לגלימייהו, אתו אמרו לרב. אמר ליה: הב להו גלימייהו. – אמר ליה: דינא הכי? – אמר ליה: אין, למען תלך בדרך טובים. יהיב להו גלימייהו. אמרו ליה: עניי אנן, וטרחינן כולה יומא, וכפינן, ולית לן מידי. אמר ליה: זיל הב אגרייהו. – אמר ליה: דינא הכי? – אמר ליה: אין, וארחות צדיקים תשמר. (רבה ברב בר חנן שכר סבלים שיובילו לו חביות, והסבלים שברו את החביות תוך כדי העבודה. לקח מהם רבה בר בר חנן את הבגד כדי לגבות הנזק שעשו לו. פנו הסבלים לרב. ופסק רב שיחזיר להם את הבגד ולא יגבה מהם את הנזק. משום שנאמר "למען תלך בדרך טובים". אחרי שרבה בר בר חנן החזיר להם את הבגד, בקשו שכר עבור העבודה כיון שאין להם מה לאכול (למרות ששברו ולא הועילו בעבודתם), פסק רב שישלם להם את מלוא שכרם. וכמו שכתוב ואורחות צדיקים תשמור – וזוהי הנהגה של לפנים משורת הדין).

וכן פסק בערוך השלחן חו"מ סימן דש סעיף יא "אמרו חז"ל דאפילו במקום שהפועל חייב לשלם מ"מ מצוה ליכנס עמו לפנים משורת הדין ואין ליטול ממנו ההיזק אם לא שהזיקו בכוונה אבל כשהזיקו בפשיעה אין זה מזיק ועל זה נאמר [משלי ב, כ] למען תלך בדרך טובים ולא עוד אלא אם הפועל עני ואין לו מה יאכל יתן לו שכרו כדי שיהיה לו מה לאכול ועל זה נאמר [שם] וארחות צדיקים תשמור וכזה עשו חכמי הש"ס [ב"מ פ"ג א] ומשמע בגמ' שהדיין מחוייב לומר לו כך שמהראוי לעשות כן ויאמר לו דאף דלאו מדינא הוא אמנם אנשים טובים וצדיקים עושים כן ואם ישמע ישמע ואם לאו אין כופין אותו על כך".