שאלה:
הזמנתי אולם שמחות ושירותי קייטרינג ושילמתי מקדמה מראש והאירוע בוטל בגין הקורונה, האם אני חייב להמשיך לשלם. או שמא בעל האולם והקייטרינג חייב להחזיר לי את המקדמה.
תשובה:
שלום וברכה,
אדם ששכר אולם, הרי זה שכירות קרקעות. וכשיש מכת מדינה ונמנע האירוע דינו ככל שכירות פועלים וקרקעות שפטור השוכר לשלם, ואם שילם יכול המשכיר או המעביד להחזיק חצי מהתשלום כמבואר כאן.
בשירותי קייטרינג, אין זה שכירות פועלים, אלא קנייה. וכאשר נמנעה העסקה בגלל ביטול האירועים בתקופת הקורונה, אין חובה לשלם, וגם אם שילם מראש חייב בעל הקייטרינג להחזיר את הכסף, כיון שהקנייה בוטלה.
בהצלחה.
מקורות:
הזמנת שרות אצל אומן
בשו"ת הרא"ש (כלל קד סימן ו) ילמדנו רבינו, ראובן הלך לאומן, ואמר לו עשה לי כך וכך הלילה ואקחנו למחר, והוא עשה אותו דבר, ולמחר הלך לו ואמר לו טול הפעולה שאמרת לי לעשות, שאם לא תטלנו תפסד, וראובן אמר לו כבר לקחתיה מאחר. תשובה: על מעשה האומן חייב המצוה לפרוע לאומן כל הפסדו משום דינא דגרמי, מידי דהוה אהלכו חמרין ולא מצאו תבואה, פועלים ומצאו שדה לחה, נותן להם שכרם משלם (ב"מ עו, ב), שעל ידו הפסידו מלאכת היום, והכא נמי ע"פ דבורו הפסיד. נאם אשר בן ה"ר יחיאל. ודבריו הובאו להלכה בשו"ע (חו"מ סי' שלג ס"ח) "אמר לאומן עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך ועשאו האומן, ואח"כ אינו רוצה לקחתו והוא דבר שאם לא יקחנו מיד יפסיד חייב".
ברא"ש מבואר שחיובו של המזמין שמבטל משום דינא דגרמי. ואילו היה משום שכירות פועלים – שערכו עבורו אוכל לשמחה, היה חייב לשלם גם אם היה אונס לבעל השמחה, כמבואר בשו"ע סו"ס שלה גבי הזמין תפוחים לחולה, והחולה הבריא או מת, שחייב המזמין לשלם, כיון שהפועל עשה את פעולתו. וכן מדברי המחבר משמע שרק בדבר שאם לא יקחנו יפסיד חייב לשלם, ואם הוא דבר שאם לא יקחנו יוכל למוכרו האומן לאחר אינו חייב לשלם, ואם היה חייב בדין שכירות פועלים לשכירות פועלים מ"ש אם יפסד או לא, הרי כיון שעשה לו האומן מלאכתו חייב לשלם לו.
נתיבות וחזו"א – אמר לאומן עשה ואקחנו ממך
הנתיבות ס"ק טו הקשה שבסימן שלו ס"ב מבואר שציוה שיעשה בדבר הפקר ושכרך עלי חייב לשלם, ואינו יכול לומר טול מה שעשית בשכרך, וא"כ מדוע כתב הרא"ש שרק בדבר שיפסד חייב לשלם. ולכן ביאר הנתיבות שדברי הרא"ש והמחבר שבעה"ב אמר לפועל עשה ואקחנו ממך, שבזה אינו שכיר שלו אלא שהבטיח שיקנה ממנו אח"כ, ולכן אם הוא דבר האבד אם לא יקח חייב מדד"ג, עכ"ד. ומדויק כן מדברי הרא"ש שכתב 'עשה לי כך וכך הלילה ואקחנו למחר' וכן המחבר כשהעתיק דין זה כתב 'עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך'. וכן ביאר החזו"א (ב"ק סי' כג ס"ק לה) את דברי הרא"ש.
וכיום כל הזמנת קייטרינג הרי זה הזמנה שיכין ואני ייקח. ולכן אם האוכל התקלקל לפני שהגיע ליד בעל השמחה, ההפסד על בעל הקייטרינג ולא על בעל השמחה, כיון שעדיין הוא ברשות בעל הקייטרינג. וכן שמעתי מהגאון הרב נפתלי נוסבוים שליט"א.
מהר"א ששון – אומן העושה בחפצים של עצמו אינו אומן אלא מוכר
וכן מוכח משו"ת מהר"א ששון (סימן קיט והובא בקצות ורע"א סימן שלט) גבי הזמין סופר שיכתוב לו כתובה, ולא שילם לסופר על הכתובה האם עובר בבל תלין, וחידש המהר"א ששון שכיון שהקלף של הסופר, אינו נחשב לשכיר אלא כמוכר לו את הכתובה, ולכן אינו עובר בב"ת. ורק אם עושה האומן בחומרים של בעה"ב נחשב לשכיר של בעה"ב, וכשמסיים האומן פעולתו חייב בעה"ב לשלם לו ועובר בב"ת כשמעכב שכרו. והוכיח דבריו מדברי הרא"ש בתושבה הנ"ל שכיון שהכל של הפועל אינו חייב מדין קבלן אלא מדין גרמי.
מבואר שהזמנה מאומן והאומן עושה בחפצים שלו, אין שכירות פועלים אלא קנייה ומכירה, ולא לא שייך בו איסור של בל תלין.
ולפ"ז אם אירע אונס או מכת מדינה ולא והאוכל לא סופק לבעל השמחה, ההפסד על בעל הקייטרינג ולא על בעל השמחה, ולכו"ע חייב להחזיר לו את המקדמה ששילם.
