שילוח הקן – טעמי המצוה

שאלה:

שלום כבוד הרבנים . מעניין אותי על הנושא שילוח הקן אני חיפשתי ולא הבנתי מה רחמים בשילוח הקן. תודה רבה מראש.

תשובה:

שלום וברכה

המצוה בעיקרה לפי רוב הפרשנים, היא כאשר אדם מעוניין בגוזלים או הביצים, שלא יצער את האם בכך שהוא לוקח את הבנים לנגד עיניה, אלא ישלח אותה תחילה [באופן זה מן הסתם הכל מובן לך, כמו שאוכלים עגלי בקר וביצי תרנגולת..]. אלא שכיון שיש בזה גם טעם סגולי לעורר רחמי שמים על עם ישראל, כמו האם המבכה על בניה, עושים מצוה זאת גם כשאין צורך ממשי בביצים.

מקורות:

שני טעמים עיקריים נזכרו למצוות שילוח הקן:

האחד, לחזק בליבנו את מידת הרחמנות, שלא ניטול את האם מעל גוזליה, אלא קודם נשלחנה לחופשי, ורק לאחר שתתרחק מן הקן, ניטול את גוזליה. (רמב"ן דברים כ"ב ו', חינוך תקמ"ה, ועיין ילקוט מעם לועז דברים ע' תת"ל). 

על פי טעם זה, אפשר להבין את השכר שהבטיחה התורה למי שמשלח הקן, שנאמר "למען ייטב לך והארכת ימים", שכל הדבק במידותיו של הקב"ה ומרחם על הציפור יזכה לחיים טובים וארוכים. ויתר על כן אמרו חז"ל, שבזכות מצווה זו זוכים עקרים להיפקד, שכשם שהם כיבדו את דאגת האם לגוזליה, כך הם יזכו לגדל ילדים (דב"ר ה, ו. ילק"ש ריש פרשת תצא). 

עוד טעם נזכר בדברי המקובלים, שבעת שאנו משלחים את האם מעל בניה, והיא מצטערת על גוזליה ומטפחת בכנפיה, מיד עולה זכרונם של ישראל לפני אביהם שבשמיים, ומתעוררים עליהם רחמים, שמעת שגלתה השכינה וחרב בית המקדש נתונים הבנים בצרה ובשבייה, כיתומים וגלמודים, בלא אם ואב, ובאותה שעה מתעוררים רחמים גדולים על ישראל (ז"ח רות צד, ב, טעמי המצוות לרדב"ז ר"ו. ועיין ת"ז ת' ו' כג, א).