שאלה:
שלו' וברכה
רציתי לשאול את הרבנים הגאונים, בעשיית מטלות הבית אם כוונתי לשם מצווה שבעלי יוכל לשבת וללמוד ושילדי יוכלו לצמוח לתורה וליראה, ודאי קיימתי בזאת מצווה. אך לפעמים העול קשה והשמחה ממני והלאה, השאלה היא האם בזמנים כאלו עדיף שלא אכוון לשם מצווה ולא יהיה זה כאילו אני עושה מצווה בזעף ובעצבות ועל כך הרי כתוב "תחת אשר לא עבדת…" או שעדיף מצווה בעצבות מלא כלום?
תשובה:
חלילה, בודאי עדיף לקיים מצוה אף שלא בשמחה משלא לקיים מצוה כלל… ואדרבה, הכוונה הזו גם תסייע קצת לבוא לידי שמחה… בורא עולם זיכה אותך בבית של תורה, זה הדבר הכי נפלא בעולם! קשה לנו לפעמים לשמוח כי אנחנו רגילים כבר וזה נראה לנו טבעי. ואגב, אם היינו מתבוננים היינו שמחים כל הזמן, בחיים בבריאות בפרנסה במשפחה וכל השאר, ההרגל מקהה את הרגש. סיפר לי מישהו השבת, על אברך שכל יום כותב את כל הצהרות הבריאות של ילדיו בכתב יד שורה אחר שורה, שאל אותו ידידו למה אתה טורח כל כך? תוציא מהמחשב נוסח קבוע וכל יום רק תמלא את שם הילד ותחתום?! השיב לו אותו אברך, אתה רוצה לגזול ממני את שמחת החיים?! כל יום אני כותב על הבן הראשון כמה הוא בריא ואין לו שיעול וגם לא חום והכל בסדר, ואז אני כותב גם על השני ואחר כך על השלישי, וכולי מלא הודיה לבורא עולם… שאוותר על כל זאת?!
שנזכה להתבונן ולהרגיש את כל הטוב!
