שאלה:
איך ה' מנהיג את העולם? מצד אחד הטבע שולט מצד שני ה' מצד שלישי האדם צריך לעשות השתדלות. אז מה העניין להתפלל אם הכל ייעשה לפי הטבע?
תשובה:
אכן שאלה נכונה. התשובה היא שאין טבע כלל, כדברי הרמב"ן הידועים, יש ניסים גלויים וניסים נסתרים, אבל הכל מאת ה' במעשה וחשבון מדוייקים, ומכאן גם הצורך בתפילות. ההשתדלות נעשית רק כדי שאכן הניסים יהיו נסתרים…
נרחיב מעט בסוגי' זו
בגמ' במסכת ע"ז: ת"ר, שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי: אם אלהיכם אין רצונו בעבודת כוכבים, מפני מה אינו מבטלה? אמרו להם: אילו לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה, הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות, יאבד עולם מפני השוטים? אלא עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. דבר אחר: הרי שגזל סאה של חטים [והלך] וזרעה בקרקע, דין הוא שלא תצמח, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. דבר אחר: הרי שבא על אשת חבירו, דין הוא שלא תתעבר, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. והיינו דאמר ריש לקיש, אמר הקב"ה: לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי, אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כרחי.
דהיינו שאכן הרשעים יכולים לעשות רע ויתרה מכך מצינו שניתן על ידי כשפים לעשות רע. סנהדרין סז, ב: אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים – שמכחישין פמליא של מעלה. (דברים ד') אין עוד מלבדו, אמר רבי חנינא: אפילו לדבר כשפים. ההיא איתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא. אמר לה: אי מסתייעת – זילי עבידי, אין עוד מלבדו כתיב. איני, והאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן מכשפים – שמכחישין פמליא של מעלה! – שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה.
וכן מצינו שאדם יכול להזיק לעצמו: בבא בתרא קמד, ב "אמר ר' חנינא: הכול בידי שמים, חוץ מצינים פחים , שנאמר: "צינים פחים בדרך עיקש, שומר נפשו ירחק מהם".
ובריטב"א מסכת מועד קטן דף כח עמוד א: חיי ברי ומזוני. פי' תלת מילי נינהו או חיי או ברי או מזוני כדמוכח שמעתין להדיא שהביאו ראיה על שלשתן אריכות ימי חייו ושיהיו לו בנים ושיהו לו מזונות.
לאו בזכותא תליא מילתא. פי' ח"ו שיהא תלוי במזל לגמרי, דקיי"ל (שבת קנ"ו א') אין מזל לישראל, ובטלת ברכות וקללות שבתורה כי חיי בני ומזוני כללים הם לכל טובות העולם הזה, אלא ה"ק דלאו בזכותא תליא מילתא לגמרי, דמזלא נמי איכא, אלא שזכות גדולה מבטלת המזל, וכולי עלמא לא חזו להכי אלא צדיק גמור שהוא למעלה [מן המזל], ולפיכך תרי צדיקי לא דמו בהא להדדי כדמפרש ואזיל דמסייע ליה מזלא, ומאן דאית ליה מזלא כיון דהוי בינוני שלא יפסיד מזלו סגי ליה בהכי, ומאן דלית ליה מזלא צריך זכיות גדולות." והיינו שיש אכן זכאים בזכות גדולה שתבטל מזלם וכך ניתן לשנותו.
ותוס' בנדה דף טז עמוד ב "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים – ובאלו נערות (כתובות ל.) דאמר הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים הכא איירי בתולדות האדם ובמדותיו והתם מיירי במאורעות כגון חלאים ופורעניות דהכל נגזר עליו ואינו יכול ליזהר כדאמר בחולין (דף ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה חוץ מצינים ופחים שיכול לשמור עצמו וא"ת והא חזקיה חזא דהוו ליה בני דלא מעלו (ברכות י.) אלמא דנגזר קודם לידה שלא יהיו יראי שמים וי"ל דהראהו מה שעתיד להיות ועוד דהרבה דברים תלוי במזל כדאמר בשילהי שבת (דף קנו.) מאן דאיתיליד בצדק יהא צדקן במצות דאיתיליד בשבת מתקרי קדישא וכן הא דאמרי כלדאי לאמיה דרב נחמן בר יצחק בריך גנבא ליהוי (שם:) ועוד דאין זה בידי שמים כי אין הקב"ה רוצה לשנות הילוך המזלות."
נמצא אם כן כמוב' בגמרא ובראשונים שבודאי שיש דברים שתלויים במזלו של האדם ובהם אכן מועילים הזכויות והתפילה.
וכך אנו מוצאים בדברי הרמב"ן: [איוב לו, ז] "כי החסיד הגמור הדבק בא-להיו תמיד… יהיה נשמר תמיד מכל מקרי הזמן… והרחוק מן הא-ל במחשבתו ובמעשיו, ואפילו לא יתחייב מיתה בחטאו אשר חטא, יהיה משולח ונעזב למקרים… ומפני שרוב העולם מן הכת הזאת האמצעית, ציותה התורה היחלץ הנלחמים, וענין משוח מלחמה להשיב היראים… וכל תיקון המערכות אשר בתורה או בנביאים… כי אם ראויים הם, יוצאים במעט גוי ונוצחים בלי נשק, ואילו היו חייבים, בניצוח עם לא יועיל למו. רק הענין, כי ראויים להתנהג בדרך הטבע והמקרה…"
ודברים אלו משלימים לדבריו בחומש שמות שביאר יותר מכך (יג, טז): "ומן הנסים הגדולים המפורסמים, אדם מודה בנסים הנסתרים, שהם יסוד התורה כולה. שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד. אלא אם יעשה המצוות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכול בגזרת עליון"
