שאלה:
שלום רב רציתי לשאול אם אני ספרדי מבן עדות המזרח ואני רוצה לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בליל שישי, מותר?
תשובה:
רצוי שלא לקרוא מקרא בלילה, אלא אם כן בלא לקרוא את המקרא לא תלמד בכלל שבאופן זה ודאי מצוה גדולה כן ללמוד מקרא.
מקורות:
ה’משנה ברורה’ (שער הציון, סימן רלח, ס”ק א) כתב בשם ה’באר היטב’ שאין לקרוא מקרא בלילה (זאת לאור דברי המדרש שכשעלה משה למקום, למד אתו הקב”ה תורה שבכתב ביום, ותורה שבעל פה בלילה), אבל הביא שמדברי ה’פרי מגדים’ משמע שיכול לקרוא מקרא. וסיים: “ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה אסורא, אלא שלכתחילה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקב”ה לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה”. פוסקים ספרדים מתייחסים ללימוד מקרא בלילה בחומרה יתרה, ובבן איש חי (שנה ראשונה, פר’ פקודי, אות ז) ביאר טעם הדבר על-פי סוד (מפני שלילה הוא זמן של דינים, וגם המקרא שייך לדין, ואין לעורר דינים בלילה).
אבל בליל שבת, כתב ה’קהילת יעקב’ (ארחות רבנו ח”א עמ’ קכג, אות צז) שמותר לקרוא: “ופעמים קורא מקרא פעם שניה בליל שב”ק”, וכן כתב בשו”ת שיח יצחק (סי’ קטז) על-פי קבלה: כיון שבליל שבת קודש אין חשש של התעוררות דינים (שהוא החשש של קריאת מקרא בלילה רגיל), מותר לקרוא בליל שבת.
יש להעיר שבני ספרד מקפידים יותר שלא לקרוא מקרא בלילה, ובשו”ת יביע אומר (ח”ו, או”ח סימן ל, אות ה) כתב שרק מי שזמנו דחוק יסמוך על דעות האחרונים שמותר לקרוא שמו”ת בליל שבת. אמנם המנהג להקל בזה כך שמעתי מאחד מגדולי המקובלים. יש שהקלו גם ביום חמישי בלילה כיון שהוא הכנה ליום שישי, אבל בזה המנהג להחמיר.
בקריאת התרגום יש פוסקים שהחמירו שלא לקרוא בלילה, כמו קריאת המקרא (כן כתב החיד”א, מחזיק ברכה ס”ק ט, וכן כתב ב’שערי תשובה’ ס”ק א בשם גורי האר”י), אבל יש שהקילו בדבר (שיח התורה, או”ח סימן רלח, בשם רבי חיים קנייבסקי). מי שמקיים קריאת שמו”ת על-ידי לימוד רש”י בוודאי רשאי ללמוד רש”י על הפרשה בלילה (כף החיים ס”ק כג).
