מכירת מוזיקה לגוי שישתמש בה לעבודה זרה

שאלה:

שלום כבוד הרב.
שמי אלירז שאלתי פה שאלה שקיבלתי ממך תשובה עליה ורציתי לפרט יותר את אותו עניין במקרה שהיה לי אז ככה :
אני תקופה ארוכה מתחזק ומשתדל לשמור ולקיים מצוות לפי מיטב יכולתי.
אני מפיק מוזיקה ומוכר אותה באינטרנט לרבות פסי קול מיוחדים וכל מיני ז'אנרים מוזיקליים למיניהם ביניהם גם מוזיקה מרגיע ומוזיקה למדיטציה שכביכול זה פשוט מוזיקה מרגיע ללא מילים ושימוש בכלים מוזיקליים ואלקטרונים.
לאחרונה פנה אליי איזה בחור וביקש ממני לכתוב לו מוזיקה למדיטציה הוא קרא לזה – "צ'אקרה" בכל מקרה שמעתי את מה שהוא ביקש וזה היה פשוט מוזיקה רגוע עם כלים בלי שום דבר מיוחד או בולט הוא שלח לי את האתר שלו שנראה בו שהוא סוג של מרפא אלטרנטיבי ומדריך יוגה והיה שם פסל שנראה מהמזרח בלוגו שלו לא ייחסתי אליו כל כך חשיבות והכל היה כתוב בגרמנית לא התעמקתי יותר מידי באתר שלו כי היה לי תקופה דיי לחוצה בהזמנות וכו', הוא שלח לי דוגמאות לאיך זה צריך להישמע בכל מקרה לא ייחסתי חשיבות לכל העניין ולא היה לי מושג איזה שימוש הוא מתכוון לעשות עם כי בדרך כלל אני גם לא ממש שואל את האנשים שאני מוכר להם מה הם עושים עם המוזיקה תיארתי לעצמי שמדיטציה וכל מיני אימונים של תרגילי הרפיה דבר שממה שידוע לי אינו מהווה עבירה אם לא מערבבים עם זה עבודה זרה.
אתמול קיבלתי ממנו עוד הזמנה שבה הוא ביקש ממני לכתוב לו מוזיקה ששמעתי אותה וישר שמעתי שזה כביכול עבודה זרה היה בה מילים שהם כביכול תפילה או משהו בסגנון בודהיסטי באותו רגע עצרתי הכל והתחלתי לברר פה בנושא גיליתי ממך שאם אני יסכים לעשות את ההזמנה הזאת אני יסייע לאדם לבצע דבר עבירה בדבר בעבודה זרה , לכן שאלתי אותו עם הוא מתכוון לעשות במוזיקה שימוש רוחני זו התשובה שהוא נתן לי :
(תרגום מאנגלית לעברית)

"לא הייתי אומר דתי, הייתי אומר רוח רוח במובן הרחב, אני לא מקושר לדת מיוחדת, אני משתמש (נוצרי) מנטרות מטריזות, מנטרות נוצריות, אבל גם מנטרות הינדיות וגם אלמנטים מזן ובסדנאות הזן שלנו עם נזיר נוצרי אנו מזמרים גם תפילות או מנטרות יהודיות"

"אז אני משתמש בכל זה במובן הזה: זה אמור להביא אותך לריכוז דעתך ועם זה למרכז הדבורה שלך, ובתוך מרכז זה שוכן אלוהים, ללא קשר לדת כלשהי. זו העמדה הרוחנית שלי!"

בכל מקרה הרגשתי פשוט שמשהו פה לא נכון בלשון המעטה,
לכן לאחר בירורים בין היתר פה, סירבתי להזמנה הזאת ולא הסכמתי לעשות את אותה הזמנה.

כל הסיפור הזה נורא מטריד אותי כבוד הרב ולכן פניתי אליך,
השאלה שלי זה האם עברתי כאן על החטא של סיוע בדבר עבירה של עבודה זרה מפני שמכרתי לו לפניכן מוזיקה שהיא אך ורק עם כלים מוזיקליים ללא שום מילים או קולות של בני אדם וללא ידיעה לאיזה שימוש הוא באמת הולך לעשות איתה. (וזה עדיין לא כל כך מובן לי אם הוא עושה איתה שימוש רוחני באמת).
אשמח לתשובה!
תודה ומעריך.
אלירז.

תשובה:

שלום וברכה

לא עשית שום חטא, משום שלא היה מוטל עליך לחשוב שהוא משתמש בה לעבודה זרה, ובכל מקרה לא מדובר באיסור תורה של לפני עיור לא תתן מכשול כיון שהוא יכול למצוא את מבוקשו בהרבה מאוד מקומות אחרים, אלא הנדון הוא על אסיור מסייע לדבר עבירה שהוא מדברי חכמים, כמובן אינני מיקל ראש בדברי חכמים, רק מסביר שבכל מקרה של ספק, ויש כאן כמה צדדים, הדין קל הרבה יותר, ראשית, אתה לא יודע למה הוא ישתמש, שנית, ההכשלה אינה מידית, כלומר הוא רוכש ובוחר לעשות בזה איסור, ובזה יש הרבה שסוברים שאין איסור מסייע לדבר עבירה, ויש שסוברים שכיון שהוא גוי אין בזה איסור של לפני עיור, ויש שהקלו בזה אפילו ביהודי מומר. לכן למפרע אין מה לחשוש, מכאן ולהבא כדאי לשאול בכל מקרה של חשש.

בהצלחה רבה.

מקורות:

שאלה דומה מצויה לענין השכרת חנות למחלל שבת, ואעתיק לך מדברי הפוסקים בזה:

כתב המשנה ברורה (סימן שמז ס"ק ז) "ואסור להשאיל לאדם כלי מלאכה אם הוא חשוד לעשות בהם מלאכה בשבת אם לא שיש לתלות שיעשה בה מלאכת היתר ודווקא בדבר המצוי אבל אם המלאכת היתר אין מצוי לעשות אין תולין בה אם לא מפני דרכי שלום" ואם כן במקרה כגון זה שודאי ישתמש בזה בשבת באיסור, שהרי מחלל שבת בפרהסיא הוא ואין מקום לתלות שיעשה בהיתר, אין מקום להתיר לכאורה. וכן מבואר בשו"ת רבינו עזריאל הלדסהיימר (או"ח סי' לט) שכתב שאם לשוכר אין חנות כעין זו ממש לשכור, אלא רק מקום או מיקום פחות נוח יש בזה משום לפני עיור, וכן כתב הגאון רבי שלום אייזנבאך (קובץ תל תלפיות שנת תערג סי' רלה) שהביא כן על פי דעת ג' גדולים הנצי"ב ושו"ת ערוגת הבושם (או"ח סי' נד) ושו"ת נהרי אפרסמון (או"ח סי' כח)-אכן באמת מבואר שם בנהרי אפרסמון שמעיקר הדין יש להקל בישראל מומר המחלל שבת בפרהסיא, ורק לכתחילה יש להחמיר בזה), וכ"כ לאסור בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סי' נז) ובשו"ת ציץ אליעזר (חי"ג סי' לט), וראה בשו"ת מחנה חיים (חו"מ ח"ב סי' כד) כתב שעדיף להשכיר לגוי מאשר למחלל שבת [ואף בארץ ישראל יש להעדיף כן, שאין איסור של לא תחנם בהשכרה לגוי], אם כי מדבריו שם משמע שעיקר טעם האיסור הוא שהיהודי נמצא בשכנות לשומר תורה ויוכל לבא ללמוד ממעשיו, אך באמת יש בזה גם משום לפני עיור כמבואר בדבריו שם.

 

אולם בדברי כמה מהאחרונים מצינו שפסקו שבמקום שאפשר לשכור בית אחר באותו מקום יש להקל במקום הפסד, וכמו שציינו כבר רבים מהפוסקים את דעת המהרש"ם (ח"ב סי' קפד, ונדפס גם במנחת שבת על הקיצור שו"ע קונטרס שיורי המנחה אות י) על פי מה שהביא לחלק באיסור לפני עיור שאיסורו דווקא כאשר נותן לפניו את החפץ והאיסור הוא מיד, אולם אם האיסור אינו מיד אין בזה רק משום "מסייע לדבר עבירה" ולכן כאשר משכיר בית הרי משכיר לו שיעשה בזה מלאכה ביום חול, ומה שעושה בזה מלאכה בשבת הרי זה לאחר זמן ואינו מזמין לו את האיסור, וכן איסור מסייע אין בזה שהרי אפשר למצוא בית אחר לשכור. ועוד כתב שהרי אינו עושה מלאכה בגוף הבית אלא באויר הבית, וזה אינו שייך כל כך בחנות שעושה מלאכה בהדלקת החשמל וכד' שהוא חלק מהבית עצמו [וע"ש שכתב עוד טעם שחיישינן שמא ימות ושמא יעשה תשובה, וזה קשה מאד להקל בזה, דהרי ע"ז אמרו בגמ' שאסור להשכיר לנכרי בהמתו ושדהו ולא אמרינן שמא ימות ושמא יעשה תשובה וכן בהא דמס' שביעית שאסור ליתן לע"ה כלים שעושים בהם מלאכה בפירות שביעית והרי גם בזה יש את הסברות האלו וצ"ע], וכן הוא בשו"ת פרי השדה (ח"ג סי' צז), וכן מבואר בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' קב) שמאחר ואין החילול שבת בגוף הבית אלא רק בתוך הבית אין בזה משום איסור לפני עיור [וכל האיסור הוא רק בהשכרת שדה או כלי וכד' שעושה מלאכה בשבת בגוף השדה בחרישה או בכלי עצמו]. וכעי"ז כתב בקובץ בית ועד לחכמים (קובץ ב' סי' שפח, תיד הגרא"י הורביץ אב"ד פרבוזנא), והגאון רד"צ קצבורג (מו"צ דקהילת וויטצען, בקובץ תל תלפיות שנת תערג סי' רי).

 

וכעין זה כתבו גדולי הדור האחרונים, בשו"ת דברי ישראל (למהר"י וועלץ סי' סח) ובשו"ת מחנה ישראל (להגר"י גרוסמן סי' נ), שנוטה להתיר באופן שאם לא ישכיר לו יהיה לו הפסד. וכן כתב להקל בשו"ת יבי"א (ח"ב או"ח סי' טו) לגבי קנית חנויות שיושבים שם כבר מחללי שבת שאין צריך להפסיק להשכיר להם ואף מותר לחדש את השכירות לאחר מכן, והביא שכן הכריע הגר"ע עטייה ע"ש וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב פרק מג סעיף ב) שאם באותו מקום אין מצויים גויים רבים שיכול לשכור מהם אסור להשכיר למחלל שבת.

 

וכל זה בעיקר הדין, אולם הרי הפוסקים הנ"ל מבססים את פסקם בעיקר על דברי הכתב סופר, ומבואר בשו"ת כתב סופר (שם) שבעל נפש יחמיר על עצמו. ויסוד הדין מבואר גם בשו"ע (יו"ד סי' קנא ס"א) "יש אומרים הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתם, היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר, מותר למכור להם כל דבר. (מרדכי דפ"ק דע"ז). ויש מחמירין. ונהגו להקל כסברא הראשונה, וכל בעל נפש יחמיר לעצמו" וכן הוא בדברי הפוסקים שצויינו, [אם כי במהרש"ם לא כתב דבר זה, ויתכן שכיון שמדובר שם באופן שכמעט לא שייך להשכיר רק באופן כזה לכן אין צריך להחמיר בזה ורק "בעל נפש יחמיר" אבל בתור הוראה לרבים יש להורות להקל, וכן משמע בשו"ת יביע אומר שם], וכן משמע שם במשנ"ב שכתב בהמשך הדברים על כן אם יש אפשרות להשכיר בקלות למחלל שבת, או לנכרי יש להעדיף השכרתו לנכרי.

 

באופן שהשוכר מודיע מראש ששוכר העסק על דעת לפותחו בשבת אף המתירים לא התירו, וכמו שכתב בשו"ת מהרש"ג (שם) על פי המבואר במסכת שביעית (פרק ה משנה ח) "בית שמאי אומרים לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית וב"ה מתירין מפני שהוא יכול לשחטה. מוכר לו פירות אפילו בשעת הזרע ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן ופורט לו מעות אע"פ שהוא יודע שיש לו פועלים וכולן בפירוש אסורין".

 

וראה בשו"ת רבי אהרן (קוטלר, או"ח סי' ג) שהאריך בכל צדדי האיסור והמותר וכתב שם לחלוק על החילוק אם עושה כן באמצע השבוע או קרוב לשבת, וכתב להקל רק באופן שיש לו כבר מקום אחר שיכול להמשיך לגור שם ואין החנות יותר נוח וכד', ועם כל זה מסיים בסופו וז"ל " אך כל זה מצד ההלכה, אבל בודאי ראוי לכל מי שיש לו יראת שמים לחוש לכבוד השי"ת ולכבוד השבת ולא להיות ח"ו מסייע כל דהוא בחילול שבת, גם שלא להכניס התועבה של חילול שבת לתוך ביתו ורשותו, וכל מה שהדבר פרוץ יותר ר"ל, יגדל החיוב לגדור ולהתרחק, ומכל שכן דבכל אופן לא פלטינן מחשש איסור, ובהמניעה מלהשכיר למחללי שבת יש קידוש שם שמים וראוי להיזהר בזה לכל מי שישמע".

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל